Posts in Agile Practitioners IL

הבעה בעל פה

יוצא לי הרבה להביט ולהקשיב מהצד לשיחות בנושא אג׳ייל ובפרט שיחות בין אנשים מארגונים שונים או קבוצות שונות בתוך אותו ארגון.

לרוב המטרה של השיחות היא החלפת ידע וניסיון על מנת ללמוד אחד מהשני. שיחות אלה הן חשובות מאוד לכל אחד שרוצה להתקדם ולהשתפר לא רק על ידי שימוש בניסיון שלו אלא גם לשמוע רעיונות חדשים מאנשים אחרים (זאת אחת הסיבות שאנחנו מקיימים את המפגשים החודשיים של קבוצת Agile Practitioners IL).

וכנראה שלא תופתעו לגלות שככל שהתפיסה האג׳ילית הופכת פופולארית יותר, כך גם כמות האנשים שיש להם דעה או ניסיון בנושא, ובהתאמה גם כמות השיחות הללו.

חלק מהשיחות הן בהחלט שיחות ענייניות, אבל לאחרונה נתקלתי ביותר ויותר שיחות בסגנון אחר, שיחות שבתור מתבונן מהצד מרגישות לי כמו התנצחות או ויכוח בשאלה: ״למי יש אג׳ייל יותר טוב?":

מה? לא מעריכים אצלכם בסטורי פוינטס? 
אתם לא עושים סקראם אוף סקראמס בין הצוותים?
יש לכם עדיין ראשי צוותים? אצלנו מזמן כבר אין!
דרישות חייבות להיות מתוארות ביוזר סטוריז, אחרת זה לא שווה כלום.

נכון. גם לדעתי שימוש נכון ומושכל בשיטות אג׳יליות יכול בהחלט לסייע לארגונים רבים, אבל חשובה מכך היא היכולת של הארגון ללמוד, להסיק מסקנות ולבצע התאמות למציאות שלו, הכוללת את: המוצר, העובדים, הלקוחות, המתחרים, המנהלים, בעלי המניות, הלחצים, לוחות הזמנים, הרגולציות ועוד מיני ירקות, ואם ארגון או קבוצה החליטו להעריך מאמץ בימי אדם ולא בשעות אולי זה הדבר הנכון במציאות הנכחית, וזה לא הוגן שמישהו מבחוץ מבקר את ההחלטות הללו.

אל תבינו אותי לא נכון, אני בהחלט מעודד להמשיך ולאתגר מחשבתית את עצמכם, את הארגון שלכם ואת הסובבים אתכם, אבל לא ככה! התנצחות, זלזול והטחת ביקורת זו לא הדרך, וזה ששמים סימן שאלה בסוף משפט לא הופך אותו לשאלה – כמה פעמים אני צריך להסביר לכם את זה?

אם אתם כמוני ואתם מאמינים בתפיסה האג׳ילית ויש בכם רצון גם לעזור לאחרים להשתפר תנסו בפעם הבאה שאתם משוחחים עם מישהו לקחת חמש שניות פאוזה לפני שאתם ״מנסים לעזור לו״ ותסדרו לעצמכם בראש איך אתם מביעים את מה שאתם רוצים בדרך שאינה מזלזלת באדם שמולכם, בדרך שתגרום לו באמת להתעניין במה שיש לכם להגיד, ותמיד, אבל תמיד תוסיפו לפחות מידה קלה של ספק ומקום לצד השני להסביר לכם למה אתם בעצם הם אלה שטועים.

שיעורי בית בהבעה: עכשיו קוראות וקוראים יקרים תנסו לקחת את המשפטים שנתתי כדוגמאות ותנסחו אותם אחרת, בצורה שתגרום לצד השני לחשוב על הרעיון או תעודד שיחה אמיתית כנה ופתוחה שבה כל אחד מהצדדים עשוי ללמוד משהו חדש.

*מקור התמונה – http://www.flickr.com/photos/wicker-furniture/8555333439/in/photostream/

מה ההבדל בין טבח ביתי לשף?

8957[1]אז קודם כל בהגדרה (שלי – לא מהמילון) שף הוא מישהו שהפך את הבישול למקצוע העיקרי ממנו הוא מתפרנס, טבח ביתי יכול להיות גם ״שף״ מאוד אבל אין לו אילוצים מסחריים או צורך קיומי ליצור אוכל טוב מסמיק שיגרום ללקוחות לחזור ולמבקרים לכתוב ביקורות טובות. או במשפט אחד להיות טבח ביתי זה תחביב – שף זה מקצוע.

  מה עוד? ישנם גם לא מעט הבדלים בין היכולות של טבחים ביתיים לשפים, חלקן ניתנות לגישור וחלקן לא.

בוא נתחיל עם אלה שלא:

  • יכולת יוצאת דופן לחוש בטעמים או כמו שהם קוראים לזה ״חך מצוין״
  • כישרון
  • אהבה אמיתית לאוכל.

יש בטח עוד אבל אלה לטעמי הדברים העיקריים שאו שנולדים/גדלים/מחונכים איתם או שלא.

8170834332_9e4da61829[1]בואו נמשיך עם אלה שניתנות לגישור:

  • טכניקה – טכניקה של איך חותכים, איך מבשלים, כמה זמן, באיזה טמפרטורה, איך מצלחתים (גם כן מילה מטופשת) וכו׳
  • ידע – מה הולך עם מה, מה לא הולך עם מה, מה קורה למזון בתנאים כאלה ואחרים, איך מתקנים עודף במלח/סוכר,
  • כלים – לשפים בד״כ יש כלים מקצועיים ויקרים שנבחרים בקפידה בכדי לבצע משימות מסוימות, אם זה סכין ואם קולפן, זה יכול להיות מיקסר מארוך, תנור וכיריים ועוד ועוד…
  • טקטיקה – וולפגנג פק – אחד הטבחים המפורסמים בעולם מצוטט כשהוא אומר שההבדל הגדול ביותר בין טבחים ביתיים ושפים מקצועיים הוא שטבחים ביתיים לא טועמים את המזון תוך כדי בישול אלא פשוט עובדים ע״פ המתכון צעד צעד.

הבנתם? אז בואו נחזור לקרקע.

אתם מפתחי מוצר מקצוענים או שזה תחביב?
אני מניח שאם אתם קוראים את הבלוג הזה התשובה אמורה להיות שאתם מקצוענים, אבל השאלה הגדולה יותר היא האם אתם מתנהגים כמקצוענים?

נצא מנקודת הנחה שאת הכישרון יש לכם (אתם מוכרחים להיות כישרוניים אם אתם קוראים את מה שאני כותב) את האהבה לפיתוח גם יש, ואפילו את המוח המתאים בשביל לגבות את כל הסיפור הזה. אז מה שנשאר זה להתמודד עם ההבדלים שניתן לגשר עליהם:

  • טכניקה – ישנן לא מעט טכניקות בתחום של דיזיין, פיתוח, בדיקות, דרישות, ניהול פרויקטים ועוד שכבר הוכחו כעובדות, אתם לומדים עליהן? מתנסים איתן?  הולכים לקורסים? לכנסים?
  • ידע – מה אתם יודעים על ההתפתחויות האחרונות בתחום העסקי שלכם? בתחום המקצועי? אצל האנשים שמסביבכם? בארגון שאליו אתם שייכים? 
  • כלים – בדקתם לאחרונה את הכלים שלכם? השחזתם את הגרזן? ביצעתם שיפורים לתהליך ה-build? אולי בתחום הבדיקות או התהליכים יש מה לשפר מבחינת כלים?
  • טקטיקה – אתם אג׳ילים מספיק בשביל להתאים את עצמכם לדרישות של העולם שמתחלפות כל 5 שניות?

אם הצלחתי להשפיע עליכם ולו קצת, ואתם חושבים שבכל זאת יש מקום להשתפר במקצועיות שלכם, מעולה.
ואם במעולה עסקינן אז אני ממש רוצה להזמין אותך להגיע לכנס Agile Practitioners 2013 ולשפר את המקצועיות שלכם ע״י השתתפות בסדנאות השונות והקשבה להרצאות ממומחים בינלאומיים ומקומיים. 

מקור התמונות:
http://simania.co.il/bookimages/covers0/8957.jpg
http://www.flickr.com/photos/19714819@N00/8170834332

שש פעמים אותו הדבר?

3912450799_ef0ea00945[1] כמה פעמים יצא לכם לחזור על אותה פעולה מספר פעמים? נגיד 6.

לי יצא למשל לסדר את האוהל בטירונות 6 פעמים, או לשטוף את אותו סיר 6 פעמים (זוגתי טוענת שגם זה לא מספיק…) וגם יצא לי לכתוב את אותו קוד 6 פעמים, אבל אחד השיאים שלי הוא לתקן את אותו הבאג 6 פעמים.

נשמע נורא לא?
אז זהו שלא. כמעט בכל אחת מהפעולות שביצעתי מספר פעמים היה ערך (חוץ אולי מהאוהל – אבל זה סתם טרטור) איפה הערך?

הערך הוא בלימוד.

אחרי שביצעתי משהו 6 פעמים אז קודם כל גיליתי לפחות 5 דרכים שונות לא לעשות אותו, שזה בפני עצמו בעל ערך, בנוסף קיבלתי את הערך שבאימון שהרי כמעט תמיד רק מעצם האימון משתפרים.

אבל אחת הפעמים הכי מעניינות שהיו לי כשבצעתי משהו 6 פעמים היה בהשתתפות בקוד ריטריט (Code Retreat). בסדנא מהסוג הזה לוקחים משימת תכנות פשוטה ומבצעים אותה 6 פעמים במסגרת זמן של 45 דקות כל פעם ובסוף 45 הדקות מוחקים את כל מה שעשינו ועושים מחדש (אולי זה מה שהייתי צריך לעשות עם הבאג ההוא). המנחה של הסדנא בסוף כל סיבוב מאתגר את המשתתפים באילוצים, שיטות ורעיונות חדשים לגבי ביצוע התרגיל בסבב הבא. זה כיף לא נורמאלי אם אתם חנונים כמוני.

כמעט כל מי שהשתתף בסדנא כזו יאמר לכם שזו חוויה לימודית יוצאת מין הכלל ומצליחים ללמוד ביום כזה הרבה יותר ממה שמצפים, לומדים גם מהמנחה, גם מהמשתתפים האחרים וגם מהאימון. לומדים הרבה.

בסוף ינואר וכחלק מהכנס אג׳ייל פרקטישיונרס 2013 ינחה מומחה האג׳ייל האירופאי מרקוס גרטנר סדנא ייחודית מאוד בסגנון הזה, אבל הפעם היא בנושא פחות סטנדרטי – אוטומציה של בדיקות.

בסדנת ה- Test Automation Code Retreat יתרגלו המשתתפים בניית אוטומציה לאפליקציה 6 פעמים, ב-6 גישות שונות וכלים שונים. אם זה התחום שלכם אז גם אם אתם מתחילים וגם אם אתם כבר מנוסים, לדעתי זו תהיה אחת ההשקעות הכי טובות שעשיתם בשנים האחרונות

מקור התמונה: http://www.flickr.com/photos/imuttoo/3912450799

התשמע קולי?

Agile Practitioners IL, כללי

September 23, 2012

זה רשמי.
ב-29 וב-30 לינואר יתקיים בשנה השניה כנס ה-Agile Practitioners בכפר המכביה. כמו שנה שעברה גם הפעם בכנס יופיעו מרצים בינלאומיים לצד מרצים מהקהילה האג׳ילית המקומית.
נושא הכנס השנה הוא ״אג׳ייל מעבר לצוות״. אנחנו רגילים לדבר להציג ולהתעסק בצוות, בעבודתו, בממשקים שלו, מנוהל או לא מנוהל, עם בודקים או בלי ועוד ועוד…לא הפעם.

הפעם אנחנו ננסה להתמקד בנושאים שמעבר לצוות, בארגון, בתהליכים, בכלים ובמיומנויות שדרושות בשביל שארגון יצליח להיות גמיש, זריז, יעיל ומשתפר.

הנושאים יכללו דברים כגון:

  • ניהול של ארגונים אג׳ילים
  • ניהול מוצר
  • ניהול תוכניות
  • שינוי בתפיסות של משאבי אנוש
  • ניהול וניתוח דרישות
  • תהליכי קבלת החלטות
  • ועוד…

ועכשיו לחלק החשוב:

האם לכם יש משהו מעניין לחלוק עם הקהילה בישראל?
אם כן אנחנו נשמח לבחון את הרעיון שלכם ובמידה שהנושא שלכם ייבחר, בנוסף לזכות הגדולה לדבר בכנס ולהציג בפני האורחים, גם תקבלו מאיתנו כניסה חינם לכנס עצמו ואפילו 50% הנחה לסדנאות שיתקיימו ביומו הראשון של הכנס (פרטים בהמשך).

יש לכם רעיון להרצאה? תקליקו ושלחו לנו את הפרטים ואולי גם אתם תוכלו להציג בכנס.

CFP-APIL13_128

*מקור התמונה: http://www.flickr.com/photos/l_bo/2747581103/

איך נראה הדשא של השכן?

Agile Practitioners IL

February 26, 2012

תמיד מענין לדעת איך הולך לאחרים, זה נכון בכל תחום.

Agile Practitioners IL meeting #6 - Agile War Storiesלפעמים זה מענין רק בשביל הרכילות ולפעמים זה מענין כדי ללמוד ודעת מה להיזהר ומה כדאי לנסות. המפגש הקרוב של קבוצתינו היקרה Agile Practitioners IL  שיתקיים ביום ראשון הקרוב ה-4 למרץ 2012 יוקדש כולו לנושא הזה בדיוק, אחד אחרי השני יחלקו איתנו נציגים של חברת LivePerson שגם מארחים את המפגש, נציגים של חברת WebCollage ונציגים של חברת SAP את המשמעות של המלה אג׳יל עבורם.

כרגיל המפגשים הם בחינם אבל מספר המקומות מוגבל ולכן דורשים רישום מראש.

בשביל להשאר מעודכנים בכל הנוגע למפגשים, וגם סתם כדי לקחת חלק בקהילה אתם יותר ממוזמנים להרשם לקבוצה בלינקדאין

מה, כבר נגמר? אג’יל פרקטישיונרס 2012

Agile Practitioners IL

February 7, 2012

ואו! איזה כנס זה היה: מדהים, כיף ומעניין.

אז למי שלא היה על כדור הארץ (או לפחות בלינקדאין או בטוויטר) בחודשים האחרונים כדאי שאספר: בימים שני ושלישי ה-30/31 לינואר שנת 2012 התקיים בפעם הראשונה כנס שענה לשם:

כנס שאני גאה לספר שמי שאירגן אותו הוא החברה החדשה שהקמנו, החברה למעשה כוללת שלושה שותפים: ליאור פרידמן, אילן קירשנבאום, ועבדכם הנאמן.
אחרי יותר מחצי שנה של תכנונים וחצי מיליון בעיות ואתגרים זה קרה: מעל 200 אנשים שמתעניינים באג’יל התכנסו במרכז הכנסים של כפר המכביה בכדי לבחור לראות חלק מתוך 17 הרצאות ומרצים שמייצגים בצורה יפה ורחבה את הקהילה האג’ילית בישראל, היו מרצים מהאקדמיה, מהתעשיה ומתחום הייעוץ וההדרכה..

אני הופתעתי לטובה בעיקר מהעובדה שלא הייתי צריך לעשות כלום, באתי כמו אורח לאירוע ופשוט לא היה לי שום דבר לעשות, הארגון שנעשה ע”י חברת מידע כנסים היה מעולה לטעמי, ועל כך אני מוריד את הכובע.

אז מה היה? או מה אני עשיתי בכנס?

IMG_0709 התחלתי כמו כולם באולם המרכזי בכדי לשמוע את גויקו אדזיק (שהשתתפתי בסדנא שלו ביום הראשון של הכנס – ועל כך בפוסט נפרד) מסביר בצורה מאוד ברורה את הפער שקיים בין הפיתוח לבדיקות לאנשי השיווק והמוצר, הוא המחיש את הפער ע”י השוואה בין צורת העבודה שלנו למשחק “טלפון שבור” שכולנו מכירים מהילדות והדגיש את הצורך בגישור על הפער ועבודה תוך שיתוף פעולה הדוק, שיפור התקשורת וחתירה למטרות משותפות, לא יכלתי לבקש פתיחה טובה יותר לכנס, גויקו פשוט הצליח להסביר טוב מאוד את המוטיבציה לבחירת הנושא.

משם עברתי להרצאה של אורי לביא מחברת PicScout, אורי תיאר את התהליך שהם עוברים בדרך להפיכת רוב תהליך הבדיקות לאוטומטי, הוא הסביר את השלבים שהם עברו, את המכשולים שהם נתקלו בהם ואיך הם התגברו עליהם. ההרצאה היתה מאוד מעניינת, ומאוד פרקטית, לטעמי שילוב מצויין שמאוד קשה להגיע אליו. אח”כ גיל…

IMG_0711 גיל זילברפלד, כהרגלו בקודש, מביא הרצאות מעוררות מחשבה, ומתובלות בהרבה ציניות והומור, הפעם גיל הציג כמישהו שחווה את “שני צידי הפער” וניסה לענות על השאלה “איך אפשר להשחיט פרויקט אג’ילי רק בגלל שפה?”, גיל הציג 10 משפטים שכיחים שמשתמשים בהם מפתחים או אנשי המוצר ואיך זה נשמע בצד השני, ההרצאה בהחלט גורמת לנו לחשוב שוב על מה אנחנו אומרים.

 

IMG_0712שלישי  ג’ו ווילק: ג’ו הוא מהצוות המקורי שכתב את כלי הבדיקות החינמי Cucumber ואדם סופר-מעניין. היום הוא עובד בסטארט-אפ שמתעסק במכירת כרטיסים למופעי מוזיקה, אחד הדברים שהם מנסים לעשות זה לשנות את התחום שעל פי דבריו לא השתנה כבר יותר מ-60 שנה. בשביל לעשות את זה הם צריכים כל הזמן לנסות פיצרים חדשים ולבדוק איך הם עובדים, בשביל זה הם צריכים להיות מסוגלים לשחרר עדוכני תוכנה ומהר. ג’ו חלק עם הקהל חלק מהשיטות שהם עושים זה, רובן מבוסס על תפיסות וכלים של ATDD, וחלקן מבוסס על כלים שהם בנו בעצמם.

אח”כ שמעתי את ההרצאה של דרור הלפר מ-BetterPlace, שהראה בצורה מאוד יפה איך מפתח בודד, כביכול בורג קטן במערכת, מסוגל לייצר שינוי ולהשפיע למעשה על ארגון שלם. מה אני מנסה להגיד לכם כל הזמן ?! :)

IMG_0714ההרצאה הכמעט אחרונה עבורי היתה של של אוהד ברזילי מאוניברסיטת תל אביב, ואין שום סיכוי שאני מצליח לתאר כמו שצריך את מה שקרה שם, אוהד פשוט הצליח להפנט, לעניין, להצחיק ולסחוף אותי, והמדהים הוא שהוא דיבר על נושא שאני מכיר לא רע רק מפרספקטיבה קצת אחרת. אוהד דיבר על המאמר No Silver Bullet של ברוקס ופשוט היה מהמם! כל מה שאני אוסיף רק יהרוס.

לסיום: דיוויד אוונס, מומחה בדיקות בעל שם עולמי, סיכם בצורה מופלאה ומצחיקה את הנושא של “הפער”. דיוויד הסביר בעצם שבכדי לגשר על הפער צריך ללמוד לאהוב אחד את השני (“Testers are friends”) ולעבוד אחד עם השני בצורה קרובה וע”H כך ללמוד אחד מהשני ולהשתפר. סיום טוב מזה לא יכלתי לבקש.

IMG_0715

IMG_0716

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל המצגות, תמונות (לא מהאייפון שלי) ועוד יעלו בשבועות הקרובים לאתר של הכנס. אעדכן.

 

לסיום – מיני רטרוספקטיבה אישית:

מה הייתי משמר לשנה הבאה:
– מיקום טוב במרכז הארץ עם חנייה.
– מגוון של מרצים מהתעשיה ומהאקדמיה.
– שילוב של מרצים מחו”ל
– Giveaway משמעותי למשתתפי הכנס (כל משתתף קיבל ספר של גויקו במהדורה מיוחדת לכנס)

מה הייתי משפר לשנה הבאה:
– מיקרופונים לדש הבגד של המרצים, לעיתים לא שמעו מספיק טוב לדעתי.
– יותר נותני חסות.
– מתעד בוידאו את כל ההרצאות (רצינו אבל לא היה לנו תקציב ולא מצאנו חסות לזה)

תודה לכולם, לכל מי שעזר, עשה, הרצה, תרם, נתן חסות, ובעיקר לכל המשתתפים, בלעדיכם זה פשוט לא היה קורה!

נתראה ב -Agile Practitioners 2013 ….

הנחה “סודית” לקוראי הבלוג

Agile Practitioners IL, כללי

January 23, 2012

אם אתם רוצים להרשם לכנס Agile Practitioners 2012 ועוד לא עשיתם כך, אז הנה משהו שאולי יעזור לכם להשתכנע, בדף הזה יש הנחה מיוחדת של 15% על המחיר המלא של היום הראשון ו-10% על המחיר של היום השני.

אל תספרו לאף אחד שאני שלחתי אתכם 😉

מפגש מספר חמש על האש…

Agile Practitioners IL

November 22, 2011

ביום ראשון ה-4 לדצמבר בשעה 18:00 אשמח לפגוש את כווולללכככםםם בעוד מפגש של קבוצת Agile Practitioners IL.

מפגש מספר חמש יקרה במשרדי אמדוקס בצומת רעננה, והפעם הרצאת אורח של גיל זילברפלד האחד והיחיד.

Agile Practitioners IL - 4th Meeting

המפגש כמובן ללא עלות אבל דורש הרשמה, פרטים נוספים נמצאים בדף הרישום.
אשמח לראותכם.

אה.. אל תשכחו להרשם לקבוצה בלינקדאין.

ניפגש ב-6 לנובמבר

ב-6 לנובמבר זה שוב קורה.
מפגש ררביעי של קבוצת Agile practitioners IL והפעם במשרדי SAP ברעננה.

Agile Practitioners IL - 4th Meeting

והפעם בחלק הראשון הרצאה של ליאור פרידמן על פיתוח אג’ילי בצוות אחד מתוך פרויקט, או במילים אחרות : Agile in Waterfall. ובחלק השני יהיה דיון פתוח בנושא.

עוד מידע על הפגישה והרשמה נמצאים כאן.

פגישה מספר 3 – Agile practitioners IL

IMG_0534מפגש שלישי של קבוצת Agile Practitioners IL מאחורינו, ואיך אומרים? ש”פעם שלישית גלידה”, אז אמנם גלידה לא היתה שם, אבל פירות מאפים ושתיה כן :)

אני רוצה לפתוח בתודה גדולה גדולה לאיליה מ-CA שעזר לארגן את המפגש, ול-CA שתרמו את האודיטוריום הנחמד שלהם למען המפגש השלישי של הקבוצה. אני מקוה שנמשיך לראות את רוח ההתנדבות הזו בקרב חברי הקבוצה, וכבר הבנתי שיש מתנדבים לפעם הבאה. יופי!

המרצה העיקרי (והיחידי) היה לא אחר מאשר רועי אושרוב, שהסכים לתרום מזמנו וקבוצה ולהעביר לנו מפגש מעניין ואנרגטי במיוחד.

IMG_0533המפגש הזה עסק במנהיגות, נושא שללא ספק אף לא יורד מהכותרות, ואני מאוד נוטה להסכים עם רועי אושרוב שטוען ובצדק ושהנושא לא מקבל מספיק תשומת לב,
רועי מזכיר את העובדה שברוב הספרים שקשורים לאג’יל סקראם XP  וכו’ נטענת הטענה שהצוותים הכי טובים הם Self-Organizing, וכמעט שאין ויכוח עם הנושא הזה, מה שחסר זה האיך.
איך עוזרים לצוות להפוך להיות כזה, ואם הצלחתי להבין את המסר שניסה להעביר רועי הוא שבשביל לעזור לצוות להיות נוהל עצמית, אז צריך קודם כל להבין באיזה שלב הוא נמצא.

 

IMG_0530רועי מציע מודל שכולל שלושה שלבים של צוות:
Chaos Learning Self-Leading

וקודם כל על ראש הצוות או מנהיג הצוות או הסקראם מסטר או מי שלא יהיה שאחראי לעזור לצוות להתנהל, להבין באיזה שלב הצוות נמצא, ולהתנהל בהתאם.

עיקר ההרצאה היה עשר טעויות נפוצות שר”צ צוותים עושים (המצגת כאן), ההרצאה לטעמי היתה מעניינת ומעשירה, ואני גם מאוד נהניתי מהדיונים שהתפתחו תוך כדי ההרצאה ובסופה, יש לציין את הסבלנות של רועי לענות לכל אחד ולהסביר את הרעיונות שלו.

בחלק השני (או אולי השלישי ?) רועי העביר תרגיל שעוזר מאוד להמחיש את הטעויות שהוא דיבר עליהם ואיך חלק מהשיטות שהוא הציע יכולות לעזור להתגבר על הקשיים.
התרגיל היה למעשה להיות ר”צ לצוות של שני אנשים, שלכל אחד מהם “חיסרון” או התנהגות בעייתית, כשהמטרה היתה לבנות משהו מלגו (בית או סירה) תוך התמודדות עם אנשי הצוות. מעבר להיותו של התרגיל מעניין, הוא גם היה מצחיק בטירוף! היה כיף.

כבר לא יכול לחכות יותר למפגש הבא.