Posts in למה כדאי agile

לחיי המהפכה (המדעית) שבדרך

“המבנה של מהפכות מדעיות” הוא ספר העוסק בפילוסופיה של המדע שנכתב על ידי תומאס קון (Thomas Kuhn) בשנת 1962.

בספר הוגדר המושג פרדיגמה כך: פרדיגמה היא עובדה אשר יוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת, ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו.

למעשה בכל עת ובכל תחום מדעי ישנה פרדיגמה שולטת, ולעיתים אף ישנו תהליך שמוביל לשינוי פרדיגמה.
הספר עוסק בעיקר בתופעה של שינוי הפרדיגמה (Paradigm shift) ובתהליך המוביל אליו.

קון מתאר את התהליך המוביל לשינוי פרדיגמה בארבעה שלבים:

  1. 1. פרה-פרדיגמה עדיין אין שיטה מקובלת, מדובר בתחום חדש במדע, יש מספר קונבנציות ואין עיסוק המוני בנושא.
  2. 2. עליית פרדיגמה ותחילת תקופה של מדע תקני – המצב שבו ישנה פרדיגמה מקובלת על הרוב, מתוך הויקיפדיה : “הפרדיגמה היא מסגרת שהקהילה המדעית מקבלת על עצמה והיא מתווה לקהילה את אופי המחקר בתקופת המדע התקני. הפרדיגמה כוללת את תיחום בעיות המחקר הרלוונטיות לתחום המדעי, את חוקי המחקר בתחום, דרכי פתרון לדוגמה, שקון מכנה “אקסמפלארים”, את המכשור המתאים לצרכי המחקר, את היישומים הנלווים לו, את ההכללות הצורניות (נוסחאות וכו’), ואת האמונות המטאפיזיות המשותפות לקהילה (למשל: יש/אין ואקום, העולם מורכב מארבעה יסודות/חלקיקים/חלקיקים וגלים). קון מדגיש כי כדי שתאוריה תתקבל כפרדיגמה עליה להיראות טוב יותר ממתחרותיה, אבל אין היא נדרשת להסביר את כל העובדות בתחום. למעשה, עליה להשאיר “קצוות פרומים”, על מנת לאפשר את המשך העיסוק המדעי בתחום.
  3. 3. אנומליות – מצב זה קורה כאשר ישנן אי התאמות בין הצפוי למצוי, כלומר, מתגלות טעויות מסוימות בפרדיגמה. בד”כ חריגות אלה מוסברות ע”י אנשי המדע בעזרת הוספת חריגים לתאוריה המזוהה עם הפרדיגמה, אך לעיתים, מתפתח משבר.
  4. 4. משבר – כאשר מגיעים למצב שקיימות אנומליות רבות, ואין מצליחים להסביר את החריגות בצורה שמתקבלת על הדעת, בשלב זה בד”כ משקיעים אנשי המדע הרבה מאמצים בהוכחה שהפרדיגמה עדיין רלוונטית, וישנו קושי פסיכולוגי עצום המלווה בתסכול כאשר למעשה מתבררת האמת ה”לא נוחה”. שלב זה מוביל בד”כ למהפכה מדעית או “שבירת הפרדיגמה”. לאחר שלב זה אנו למעשה חוזרים לשלב 2 – המדע התקני.

מקובל להניח שהפרדיגמה הראשונה בתחום מסוים, מתבססת על אמונות ולא על עובדות, על תחושות ולא על ידע, שכן, לא הייתה פרדיגמה קודמת שעודדה מחקר בתחום. עובדה זו עלולה לרמוז כי הפרדיגמה הראשונה היא בדרך כלל (אם לא תמיד) שגויה.

למשל : הקזת דם (ראה הפוסט הקודם) אופטיקה לפני ניוטון, ואולי אפילו… פרויקטים של תוכנה ?

מתחילים להבין על מה אני מדבר ?

הקזת דם (מה הקשר לתוכנה?)

עד סוף המאה ה-19 הקזת דם נחשבה למתודולוגיה מאוד מקובלת בעולם הרפואה, ולמעשה במשך 2000 שנה השתמשו בטכניקה הזו. הקזת דם היא למעשה משיכה של כמות (לעיתים גדולה מאוד) של דם מהחולה. הקזת הדם למעשה הייתה שיטה מאוד מקובלת ואף פופולארית מאוד בקרב העמים המתקדמים ביותר כגון היוונים, המצרים, האצטקים ועוד.

לפי היוונים, הרעיון של הקזת דם התבסס על הנחות יסוד חשובות:

  1. דם הוא דבר שמיוצר בגוף וכשהגוף משתמש בו אז הוא מתכלה.
  2. רמת האיזון בין איברים בגוף היא שקובעת את המצב הבריאותי.

נוצרה אז מערכת מורכבת של חוקים ברורים שמסבירים בדיוק כמה דם ומאיפה יש להקיז עבור כל חולה עפ”י מספר משתנים: גיל החולה, מינו, המיקום הפיזי, העונה ומזג האוויר. בתלמוד אף מומלץ לעשות זאת בימים מסוימים של השבוע.

הייתה זו אמונה רווחת שהקזת דם עובדת, ואף עובדת טוב.

במאה ה-17 כבר התעצם משמעותית הידע באנטומיה ויכולות הדיאגנוזה ואפילו הכירורגיה, ולמרות זאת הקזת דם נשארה פופולארית, עפ”י ההיסטוריונים הסיבה המרכזית לכך היא שלמרות שהייתה הבנה שהתהליך אינו יעיל, לא היה הליך חליפי אשר היה מקובל, והמחשבה ש”עדיף לעשות את זה מאשר לא לעשות כלום” הייתה מקובלת.

והיום… היום אנחנו יודעים בוודאות שלא רק שהקזת אינה מועילה, היא אף גורמת נזק של ממש ברוב המקרים.

ומה הקשר לתוכנה אתם שואלים ? שימו לב למילים המודגשות.