סקראם מסטר – מי אתה ?

אנסה כעת להרחיב מעט על אופיו של תפקיד הסקראם מסטר, לדעתי דרך מתאימה לעשות זאת, היא לגעת במספר קווים מנחים לאופיו של האדם הממלא את התפקיד, ואולי ע”י כך להמחיש בצורה טובה יותר את מהות התפקיד.
הערה: הדברים שאכתוב משקפים את תפיסת עולמי הפרטית על מי צריך להיות סקראם מסטר, ואין לראות בהם “עובדות אקדמיות”.

  • צניעות – תפקיד הסקראם מסטר כברירת מחדל אינו מציע חיזוקים לאגו, אופי התפקיד הוא מעט כפוי טובה, ולכן, לפני שחובשים את הכובע, יש להצטייד במעט צניעות והרבה מצב רוח טוב.
    ההתנהלות היום יומית של הסקראם מסטר כוללת בעיקר: ניהול ישיבות, פתרון בעיות (לעיתים סבוכות), מאבקים עם מנהלים כאלה ואחרים ע”מ לאפשר לצוות לעבוד ללא הפרעות והתמודדות תמידית עם מתנגדי האג’יל והסקראם (אני קורא להם אנשי התהליכים הלא נגמרים) וכל זה רק כלפי חוץ (הצוות), למעשה סקראם מסטר טוב לא יכול להתגאות באופן ישיר בהישגים של הצוות (ובצדק!), סקראם מסטר יכול, לכל היותר, להתגאות במה שהוא עזר להשיג.
    מעבר לכך שהתובנה הזו נכונה לטעמי, היא גם נדרשת ע”מ לתת דוגמא אישית לחברי הצוות, ולשדר את המסר הבא: “מי שהכי חשוב כאן, זה מי שעובד – מי שמלכלך את הידיים”.
    אסתכן ואף אומר – סקראם מסטר טוב, הוא אחד שהצוות מסתדר טוב בלעדיו.
  • שיתופיות – אחד המצרכים החשובים (שאף פעם אין מספיק ממנו) הוא שיתוף פעולה, שיתוף פעולה בתוך הצוות, בין הצוותים, בין המנהלים לצוות וכו’. הניסיון מלמד שקל יותר לקבל עזרה ושיתוף פעולה צריך אם אתה בעצמך כזה, ולכן לטעמי, ערך רב לאדם שבבסיסו יודע לשתף פעולה ולעזור. כאשר חברי הצוות רואים שהסקראם מסטר הוא “כזה”, חברי הצוות מרגישים בטוחים לדון באופן חופשי ולשתף בבעיות, פשוט כי הם יודעים שיש מי שיעזור כשצריך. על סקראם מסטר טוב לדאוג לכך ששיתוף פעולה תהיה נורמה התנהגותית בתוך הצוות ואף לציין באוזני הצוות כאשר הוא נתקל בהתנהגות שונה.
  • מחויבות – כמו לכל תפקיד בעל אחריות, על הסקראם מסטר לגלות מחויבות אמיתית לפרויקט ולהצלחתו, אך במקביל לגלות מחויבות כלפי הצוות, הקו הדק הזה הוא לא טריוויאלי וכאן מגיע לעזרתו של הסקראם מסטר – הסקראם. המסגרת הסקראמית עוזרת להגדיר את הגבולות בין טובת הצוות וטובת הפרויקט.
    מדד נוסף למחויבות של הסקראם מסטר הוא כמות הבעיות הפתוחות שיש לצוות, סקראם מסטר מחויב יעשה מאמץ גדול ע”מ לפתור את הבעיות של הצוות מהר ובצורה טובה ככל האפשר, גם אם מדובר במשימות קשות כגון לשכנע את מנהל הפרויקט לממן שרת חדש, להשיג משאבים לעזרה חיצונית כשצריך וכדומה.
  • יכולת השפעה – אחד הפרמטרים שמצביעים על כך שסקראם מסטר הוא מוצלח הוא מידת ההשפעה שלו על הצוות ומחוצה לו. בשלב ראשון יהיה על הסקראם מסטר בכלל לשכנע את הצוות לנסות סקראם, בהמשך יהיה עליו לנסות להשפיע על הצוות לאמץ שיטות אג’יליות כגון TDD, Pair programming וכדומה. יש לציין כי ההשפעה אינה צריכה להיות בסגנון של ניהול אלא בסגנון “שכנועי” זאת עקב ההבנה שכשמישהו עושה משהו מתוך בחירה מידת המחויבות שלו היא גדולה יותר מאשר הוא מבצע משהו מתוך כורח.
    כמו שנאמר, הסקראם מסטר גם יזדקק ליכולות השכנוע שלו מחוץ לצוות, למשל לשכנע צוות אחר לספק מוצר חלקי לצוות הסקראם, לשכנע את מנהל המחלקה להוסיף בודקים במשרה מלאה לצוות או אפילו לשכנע את סמנכ”ל הפיתוח לנסות סקראם, באופן כללי על סקראם מסטר לנסות ולהתמצא ככל האפשר בצורת קבלת ההחלטות בארגון ע”מ לחדד את יכולת ההשפעה שלו.
  • הקשבה – היכולת הזאת שאולי נשמעת לכם טריוויאלית, אינה פשוטה כלל לאימוץ ודורשת משמעת עצמית וסבלנות. סקראם מסטר אמור להתבונן אל תוך הצוות, להקשיב, לחפש בעיות, לזהות תקלות, לעזור לצוות לתקשר בצורה טובה ולתת לצוות כלים להתמודדות עם מצבים כאלה ואחרים. עליו לאתר חילוקי דעות בשלבים מוקדמים, לזהות בעיות בינאישיות לפני שהן מתנפחות למימדים אדירים.
  • ידע והבנה– ללא ספק, על סקראם מסטר להבין את מה שהוא עושה ולמה הוא עושה זאת, עליו להבין לעומק את התפיסה האג’ילית ואת הרציונל שלה, להכיר בצורה מעמיקה את ה”סקראם” ואת השיטה האמפירית, ידע זה יקנה לו ולסובבים אותו ביטחון שתאפשר לו להוביל את הצוות להצלחה.

עכשיו אחרי שכתבתי וקראתי שוב’, ישנן עוד מספר תכונות שלדעתי חשובות ואציין אותן ללא הרחבה (אם תבקשו בתגובות אז  אני ארחיב) התכונות הנוספות שלדעתי  שיעשו סקראם מסטר טוב: חוסן נפשי, יושר, אומץ ופתיחות.

3 Responses to “סקראם מסטר – מי אתה ?”

  1. גד says:

    Do you think the scrum master needs professional knowledge in the area he is scrumming. i.e.: If this is a c++ development group, should he have knowledge in c++ dev (if not active at least from the past)

  2. agileman says:

    קודם כל תודה על התגובה.
    השאלה ששאלת היא שאלה מאוד מאוד מעניינת ועל כך אני מודה לך – גרמת לי לחשוב (לא פעם ראשונה שאתה עושה זאת, גד ידידי), וכמו הרבה שאלות גם לה (לדעתי) אין תשובה חד משמעית, לדבר יש יתרונות וחסרונות:
    ידע מקצועי בתחום שבו מתעסק הצוות יכול להוות יתרון מהבחינות הבאות:
    הוא יקבל יותר קרדיט מהצוות – מבטל שאלות מסוג “מה אתה מבין בכלל ? אצלינו זה לא ככה!”.אבחנות שהוא יעשה יהיו בעלות משקל רב יותר, שאלות כגון “למה לא שקלתם את האופציה הזאת?”, ואפילו (ובעיקר עם צוות חדש לסקראם) להיות “קצת ר”צ” יכול לעזור להתפתחות הצוות.
    לעומת זאת ידע מקצועי של הסקראם מסטר יכול להוות בעיה, קודם כל עבור הסקראם מסטר עצמו (מכיר את זה באופן אישי), כאילו אין לסקראם מסטר מספיק בעיות, הוא צריך גם להתמודד עם הקונפליקט הפנימי – לעזור או לא ? לתת לצוות להיכשל או לא? בנוסף אם לסקראם מסטר יש ידע טכני, אז הצוות עלול לפתח תלות מקצועית ולהוריד מעצמם אחריות, עלולות לצוץ שאלות כגון – “אם ידעת שזה לא טוב, למה לא עצרת אותנו קודם?!” או “למה אני צריך להסב את תשומת ליבו של יוסי לזה שהוא לא תיעד את הקוד? זה לא התפקיד שלי!”.
    אבל אתה שאלת את דעתי, ואחרי שחשבתי (די הרבה) אין לי תשובה טובה, אני חושב שזה אחד מאותם מקרים של כל מקרה לגופו : אם הצוות מקצועי אבל לא עצמאי עדיף סקראם מסטר ללא ידע טכני (או מעט), אם הצוות אינו מספיק מקצועי אך עצמאי צריך לבצע את המעבר לעצמאות בהדרגה ולכך יש צורך במוביל עם ידע טכני. אם הצוות לא עצמאי ולא מקצועי, בכל מקרה השינוי ייקח הרבה מאוד זמן ואולי שווה לשקול שינוי בהרכב הצוות (בעצם, מי רוצה צוות כזה בלי קשר לסקראם?).
    מקווה שעניתי באופן חלקי.
    בכל מקרה נראה לי שזה נושא מעניין לפוסט. רשמתי.

  3. […] אני חושב שסקראם מסטר זה רעיון טוב? פשוט: כי צוותים שמנהלים את עצמם מסוגלים […]