סקראם מסטר – טכנולוג או טכנופוב ?

לפוסט “סקראם מסטר – מי אתה ?” נכתבה הערהשאלה על מידת הידע הטכני הנדרשת לסקראם מסטר, למרות שכתבתיי את דעתי בתגובה להודעה, אני חושב שיש מקום להרחיב בשאלה הזאת : כמה ידע טכני צריך הסקראם מסטר?

אולי בשביל להתחיל את הדיון בשאלה כדאי לרענן את הגדרת התפקיד (הלא פורמאלית) של הסקראם מסטר – התפקיד של הסקראם מסטר הוא לדאוג שצוות הסקראם פועל לפי הכללים והערכים של הסקראם, הוא “שומר” על הצוות מפני לקיחת התחייבויות מוגזמות לספרינט. הוא “מנחה” את הישיבות היומיות ולוקח אחריות להסרת המכשולים שהצוות מעלה בישיבות אלה. בנוסף הוא מהווה חוצץ בין הצוות לבין גורמים שמפריעים לצוות (בד”כ לא מתוך זדון) להשלים את מטרת הספרינט.

אם קראתם טוב את ההגדרה אני מניח שלא ממש מצאתם שום דבר שמצביע על כך שעליו להכיר באיזה שהיא רמה את הצד הטכני של הבעיה שהצוות מתמודד איתו, לעומת זאת עליו להכיר ולהבין לעומק את מתודולוגית הסקראם (שהיא פשוטה), עליו לדעת להנחות ישיבות, ולהסיר מכשולים, גם אין כמעט ויכוח על כך שרצוי שהסקראם מסטר יבין ויפנים את התפיסה האג’ילית כדי שיהיה מסוגל להנחיל אותה לצוות, ואף יכיר כלים אג’ילים כגון XP, TDD, Pair programming, Continuous integration וכו’
אם כך, הסקראם מסטר לא צריך ידע טכני. נחמד. אבל… ותמיד יש אבל, מה אם יש לו ידע טכני, האם זה יעזור או יפריע לביצוע התפקיד? שאלנו את פלוני ואלמוני ולהלן תשובתם:

פלוני אומר: בטח שידע טכני יעזור לביצוע התפקיד, אתם מכירים אנשי פיתוח, אם אתה רוצה שיקשיבו לך אתה חייב שפה משותפת איתם, חוץ מזה אם הסקראם מסטר מבין את הצד הטכני הוא יוכל להבין לעומק את הדיונים ודאוג שיתנהלו בצורה יעילה, הוא יכול להבין את הבעיות של הצוות ויהיה מסוגל לסייע בפתרונם (להסיר מכשולים אמרנו, לא?). חוץ מזה אם יש עוד אדם עם ידע טכני זה יכול להגדיל את התפוקה של הצוות, לא חבל לבזבז כישרון ? זה מנוגד לערכים האג’ילים? בקיצר – חייב ידע טכני.

אלמוני אומר: מה פתאום! בשום אופן לא צריך ידע טכני, זה רק פתח לצרות, אחד הדברים המהותיים בסקראם זה צוות שמנהל את עצמו (Self managing team), אם לסקראם מסטר יהיה ידע טכני אז הוא למעשה ר”צ, כלומר יעזור להם בלפתור בעיות. שיתמודדו לבד. רק ככה הם ילמדו. יותר מכך, אם הוא יפתור לצוות בעיות הצוות יתחיל לפתח תלות בסקראם מסטר, ובכלל, אם הוא יהיה עסוק בצד הטכני מתי יהיה לו זמן להתעסק בדברים החשובים כגון פתרון בעיות לא טכניות, אימון הצוות, התבוננות. בקיצר – בשום אופן לא צריך ידע טכני.

מי צודק ? פלוני או אלמוני ? אני מניח שהאמת היא אי שם באמצע, ואין אמת אחת. כנראה שלסוגים שונים של צוותים מתאימים סוגים שונים של סקראם מסטרים ולהיפך. לצוותים שמתחילים בסקראם למשל, הייתי ממליץ אולי על סקראם מסטר מנוסה מאוד ובעל ידע טכני ע”מ שיוכל ללמד את הצוות להתנהל בעצמו מבלי לעצור את התפוקה בצורה משמעותית (כי הצוות רגיל למנהל טכני) וע”י כך ליצור תסכול אצל הצוות וההנהלה, לצוותים מנוסים בסקראם ניתן אולי להביא סקראם מסטר מתחיל וללא ידע טכני שיוכל לגדול עם הצוות, וכמובן, יש קשת שלמה של צוותים וסקראם מסטרים בין שני הקיצוניים.

יש עוד שתי נקודות שעולות לי בהקשר הזה:

  • כאשר שוקלים איזה “סוג” של לסקראם מסטר רוצים, יש לשקול את המחיר של ההתעסקות הטכנית, כאשר סקראם מסטר עסוק בפן הטכני של הפרויקט הוא מזניח, ולו במעט, את הפן ההתנהגותי של הצוות.
  • כאשר לסקראם מסטר ידע טכני, בנוסף לדילמות הרגילות שיש לו, נוספות לו דילמות חדשות בפן הטכני, למשל (דוגמא שלי מהחיים), הסקראם מסטר רואה שהצוות עושה החלטה טכנית גרועה (לדעתו), האם הוא מתערב לצוות בהחלטה ?
    נקודה למחשבה: אם נחזור רגע לערכים האג’ילים נמצא בראש הרשימה את המשפט הבא:
    Individuals and interactions over processes and tools.
    מה זה אומר לכם לגבי הנושא הזה?

Comments are closed.