מטריקות בע”מ

לפני כשבוע השתתפתי בקורס של יורגן אפלו בנושא ניהול ומנהלים בסביבה אג’ילית. שם הקורס הוא זהה לשם הספר שהוא כתב Management 3.0.

הקורס מורכב מהרבה חומר תיאורטי ולא מעט תרגילים שמתבצעים בקבוצות. אחד הנושאים שיורגן מדבר עליהם הוא שבמקרים מסוימים הארגון מתייחס לדברים מורכבים כאל דברים פשטניים, ואין הבנה עמוקה מספיק של המשמעויות של פעולות, אפילו טריוויאליות, שהמשמעות שלהן במערכת מורכבת אדפטיבית (Complex Adaptive System) הן לא לינאריות ויש להן תוצאות לא צפויות, לפחות במידה מסוימת.

 photo

אחת מהפעולות הללו היא קביעת יעדים ומדידתם ע”י שימוש במטריקות כאלה ואחרות. עוד נחזור לזה.

ביום השני של הקורס יורגן דיבר על ההתייחסות הבעייתית לעתים של “אנשי האג’יל” ואני ביניהם לנושא של ערך ללקוח, רובנו חוזרים שוב ושוב על המנטרה “תפקידו של הארגון הוא לייצר ערך ללקוחות שלו”, יורגן טוען, ולטעמי בצדק, שזו התייחסות פשטנית מידי, ילדותית אפילו, רק ערך ללקוח? זה התפקיד של הארגון? מה עם ערך לעובדים? לקהילה? ערך לבעלי המניות? או לספקים? ומה עם עוד דברים שהארגון מספק כגון זמן, כלים וכו’

הוא כנראה צודק, אבל זה נושא אחר, בנושא הבטחתי לדבר על מטריקות, אז איפה הערך ללקוח איפה ? 😉

במסגרת הנושא יורגן הציג טבלה ובה שבע עמודות שמייצגות את הישויות שהארגון מייצר משהו עבורן, וכמו כן 7 פרספקטיבות של המשהו הזה, דברים כגון: זמן, כלים, ערך פונקציונליות ועוד, יורגן ביקש שנמצא KPI’s שונים בשביל למדוד את הדברים הללו.
לדוגמא: מדד לשימוש בכלים מהפרספקטיבה של האינדיבידואל יכול להיות “WTH(What the hell) Per minute” – למי שלא מבין, למדוד כמה פעמים בדקה אומר “מה לעזעזל?” מי שמשתמש בכלי מסוים.

photo

הדבר המדהים שקרה בתרגיל הזה שהצלחנו בתוך זמן קצר מאוד למצוא עשרות של מדדים לנושאים השונים, אפילו החלטנו בצוות להקים חברת סטארט-אפ שמייצרת מדדים לארגונים.
דבר שגרם לי לחשוב: כמה בקלות ארגונים מוצאים מדדים אם הם רוצים, כמה בקלות מצליחים לעוות תפיסת מציאות בעזרת מדדים או אפילו לייצר מציאות חדשה עקב המדדים החדשים שהוצבו. מלחיץ.

אנו בטוח שרוב הקוראים מודדים או נמדדים בעזרת מדדים כאלה ואחרים, ומזמין אותכם לחשוב:
– האם המדדים עוזרים לכם או מרחיקים אותכם מהיעדים שלכם ?
– האם אתם מודעים לכך שמדדים מספריים הם פשטניים מידי ונוטים לייצר תופעות לוואי לא רצויות ?
– האם יש לכם סיבה טובה למדוד את מה שאתם מודדים, או שהמדד רק משמש (או לפחות ככה אתם חושבים) הכוונה לעובדים שלכם ?

לסיום ניקח דוגמא קלאסית: ישנם ארגונים שמודדים את כמות הבאגים שנפתרים ומתגמלים ע”פ המדד הזה. הם חושבים שככה תהיה יותר מוטיבציה למפתחים לפתור באגים, הם חושבים שע”י הצבת היעד הזה יהיה שיפור באיכות, הם חושבים שזה משדר לעובדים שהדבר הכי חשוב זה לפתור באגים, אבל… הם שוכחים ש:

You get what you measure

מה שאנשים אינטליגנטיים עושים, ואם אתם קוראים את הבלוג הזה אתם בוודאי אינטליגנטיים, הם מוצאים דרכים להגיע ליעד הזה, למשל: לייצר באגים.
כשיש הרבה באגים קל לפתור הרבה באגים, לא? הנה קיבלתי בונוס של 150%, יופי!

בבקשה, לטובתכם, תשימו לב טוב טוב מה אתם מודדים, למה, והאם אולי כדאי לשקול להפסיק למדוד לפחות חלק מהדברים, אם לא את כולם.

4 Responses to “מטריקות בע”מ”

  1. קירשי says:

    עד כמה שזה נכון…
    לא סתם אמר פרופ’ דמינג במסגרת 7 deadly diseases שהנטייה של ארגונים להתבסס על נתונים מספריים בלבד היא מחלה הרסנית
    (הוא התכוון לאמריקאים, אבל זה נכון לעולם המערבי בכלל, ויותר מזה)
    כל מדד הוא נתון להטייה של המערכת הנמדדת.
    אני, אגב, חושב שמטריקות הן חשובות. אבל לא בפני עצמן. חשוב יותר להטמיע את הערכים, עוד לפני שמתחילים למדוד.
    אבל כמו כל שינוי, קל להגיד, קשה לעשות

  2. יוגב says:

    נושא המדדים בעולם ה Agile, במיוחד כאשר מנסים להשוות אותם לעולם ה waterfall הוא בהחלט מרתק.
    הדוגמה שצרפת בהחלט פותחת רעיונות לכיוונים חדשים.
    מסקרן אותי לדעת מה משמעות המספרים שנמצאים בתוך הטבלה? נראה כי הם הוגדרו מראש לפני תחילת הפעילות שלכם.
    אשמח לעדכונך

    בתודה,
    יוגב

  3. Elad Sofer says:

    יוגב שלום,
    המספרים היו חלק מהתרגיל עצמו.
    אחרי שמצאנו מדדים לקטגוריות השונות, כל קטגוריה קיבלה ניקוד על בסיס הקושי למצוא מדד לנושא. זה היה לשם התחרות וללא שום משמעות מעבר לכך.
    אתה גם יכול לראות שרוב הריקים הם עם ניקוד 5 :)

  4. […] מודדים? צריך להיזהר ממדדים (על זה כבר כתבתי), ואחרי שנזהרנו עדיין ישנם סוגים שונים של מדדים לדברים […]