פגישה מספר 3 – Agile practitioners IL

IMG_0534מפגש שלישי של קבוצת Agile Practitioners IL מאחורינו, ואיך אומרים? ש”פעם שלישית גלידה”, אז אמנם גלידה לא היתה שם, אבל פירות מאפים ושתיה כן :)

אני רוצה לפתוח בתודה גדולה גדולה לאיליה מ-CA שעזר לארגן את המפגש, ול-CA שתרמו את האודיטוריום הנחמד שלהם למען המפגש השלישי של הקבוצה. אני מקוה שנמשיך לראות את רוח ההתנדבות הזו בקרב חברי הקבוצה, וכבר הבנתי שיש מתנדבים לפעם הבאה. יופי!

המרצה העיקרי (והיחידי) היה לא אחר מאשר רועי אושרוב, שהסכים לתרום מזמנו וקבוצה ולהעביר לנו מפגש מעניין ואנרגטי במיוחד.

IMG_0533המפגש הזה עסק במנהיגות, נושא שללא ספק אף לא יורד מהכותרות, ואני מאוד נוטה להסכים עם רועי אושרוב שטוען ובצדק ושהנושא לא מקבל מספיק תשומת לב,
רועי מזכיר את העובדה שברוב הספרים שקשורים לאג’יל סקראם XP  וכו’ נטענת הטענה שהצוותים הכי טובים הם Self-Organizing, וכמעט שאין ויכוח עם הנושא הזה, מה שחסר זה האיך.
איך עוזרים לצוות להפוך להיות כזה, ואם הצלחתי להבין את המסר שניסה להעביר רועי הוא שבשביל לעזור לצוות להיות נוהל עצמית, אז צריך קודם כל להבין באיזה שלב הוא נמצא.

 

IMG_0530רועי מציע מודל שכולל שלושה שלבים של צוות:
Chaos Learning Self-Leading

וקודם כל על ראש הצוות או מנהיג הצוות או הסקראם מסטר או מי שלא יהיה שאחראי לעזור לצוות להתנהל, להבין באיזה שלב הצוות נמצא, ולהתנהל בהתאם.

עיקר ההרצאה היה עשר טעויות נפוצות שר”צ צוותים עושים (המצגת כאן), ההרצאה לטעמי היתה מעניינת ומעשירה, ואני גם מאוד נהניתי מהדיונים שהתפתחו תוך כדי ההרצאה ובסופה, יש לציין את הסבלנות של רועי לענות לכל אחד ולהסביר את הרעיונות שלו.

בחלק השני (או אולי השלישי ?) רועי העביר תרגיל שעוזר מאוד להמחיש את הטעויות שהוא דיבר עליהם ואיך חלק מהשיטות שהוא הציע יכולות לעזור להתגבר על הקשיים.
התרגיל היה למעשה להיות ר”צ לצוות של שני אנשים, שלכל אחד מהם “חיסרון” או התנהגות בעייתית, כשהמטרה היתה לבנות משהו מלגו (בית או סירה) תוך התמודדות עם אנשי הצוות. מעבר להיותו של התרגיל מעניין, הוא גם היה מצחיק בטירוף! היה כיף.

כבר לא יכול לחכות יותר למפגש הבא.

3 Responses to “פגישה מספר 3 – Agile practitioners IL”

  1. דרור says:

    בתור תוכניתן העובד בחברה שדוגלת באלוהי האג’יל הספקתי לגבש דעה לגמרי לא חיובית על השיטה. אני אפילו מסוגל על סמך חמש שאלות לקבוע לגבי מוצר מסוים האם הוא פותח בסביבה אגילית או לא.
    1 – האים ממשק המשתמש מבוסס על טבלה או גריד?
    2 – האים הביצועים מבחינת זמנים מאחזבים עד בילתי ניתנים לעבודה?
    3 – האים פעולות או עצמים זהים מופיעים בכל מיני שמות?
    4 – האים ממשק המשתמש מכוער וממוחזר?
    5 – האים קטעים מסוימים במוצר מעוררים אצל המשתמש תחושת של דזה-וו למוצרים אחרים והרבה יותר מוצלחים?

  2. Elad Sofer says:

    דרור שלום,
    לא ברור לי ההקשר למאמר הספציפי, אבל בכל מקרה תודה על ההתייחסות.
    צר לי מאוד שאתה מרגיש ככה לגבי אג’יל, ואני, כמו שאתה בטח יודע אם אתה קורא את הבלוג, לא ממש מסכים איתך.
    אני לא מכיר את הבעיות שאתה מתייחס אליהן באופן מיוחד בסביבה אג’ילית.
    אשמח אם תפרט יותר, או אפילו תכתוב מאמר שמפרט את החסרונות והבעיות שאתה נתקל בהן.
    אם אין לך בלוג, אתה מוזמן לשלוח לי את המאמר ואני מוכן לפרסם אותו כאן כ”מאמר אורח”.

  3. ליאור says:

    דרור,
    הבעייה מתחילה (לטעמי) שהמילה אלוהוות (אלוהים אלוהי,…) מוזכרת באותו משפט יחד עם אג’יל. אפשר להאמין בזה שתהליך או טכניקה מסוימות הן מוצלחות ואפילו מצוינות. לחבר אתזה בקונטקסטים דתיים זה כבר סיפור אחר.

    כמו אלעד גם אני לא מרגיש כמוך לגבי אג’יל, לטעמי השאלות שלך רק יובילו תשובה האם המוצר שפותח הוא מוצר מחורבן או לא. וכן אפשר מוצרים רעים גם בשיטות אג’יליות. (וכנראה אפילו מהר יותר ורעים יותר)