סקראם – לא לכל אחד…

לאחרונה נתקלתי בשאלה “האם כל אדםארגון יכול לעבוד בסקראם (Scrum )?” החלטתי להתייחס לשאלה הזאת
ואתחיל בתשובה הקצרה: בודאי שלא!
אמשיך בתשובה הארוכה: לא כל אחד מתאים באופיו לסקראם (Scrum), ולא כל ארגון מתאים באופיו לסקראם (Scrum), לסקראם יש “דרישות” שאם לא יקוימו הערך המוסף שהוא ייתן מוטל בספק.

סיבה טובה
לפני שאתם בוחרים או שוקלים לעבור לסקראם (Scrum) צריכה להיות לכם סיבה טובה לרצות לבצע שינוי, כידוע לכולם, לשינוי בסדר גודל כזה יש מחיר למידה, ואני לא ממליץ לבצע שינוי כזה בלי סיבה טובה וברורה. לשנות סגנון עבודה סתם כי זה באופנה, זו לא סיבה טובה.
ד”א, אני מאמין שאם אתם עובדים בשיטת המפל או וריאציה שלה, כנראה שיש לכם סיבות לא רעות… אבל הסיבה האמיתית לא צריכה להיות קשורה לשיטה אלא למוצרים וללקוחות.

מחויבות אמיתית – Real commitment
בשביל להצליח בסקראם (
Scrum) צריך מחויבות, ברמה האישית המחויבות צריכה לבוא לידי ביטוי ע”י רצון אמיתי לעמוד בהתחייבויות, מחויבות לשיתוף ידע ולא להסתיר את האמת, גם כשהיא לא נעימה.
ברמת הארגון המחויבות תבוא לידי ביטוי ע”י מתן סביבה נוחה לצוותים לבצע את העבודה שלהם, תמיכה והקצאה של משאבים שהצוותים זקוקים להם, וכמובן נכונות של המנהלים לוותר על חלק מה”כוח” שלהם והעברתו לידי הצוותים.

יושרה – Integrity
אחד האלמנטים החשובים בסקראם (
Scrum) הוא שקיפות, שקיפות אמיתית מאפשרת לנו לקבל החלטות טובות יותר בכל רגע נתון, בשביל להצליח בסקראם על הארגון והאנשים להיות מספיק ישרים כדי להתמודד עם הבעיות שיצופו (ויצופו… ) כשמאמצים סקראם. זה לא פשוט להסתכל במראה ולהגיד משהו כמו “אוי, אני לא יפה כמו שחשבתי” הרבה יותר קל לומר “המראה הזאת משמינה אותי”.

עבודת צוות – Team work
אני לא מתכוון לפרט על המשמעות של עבודת צוות (זאת עשיתי כבר בפוסטים קודמים) אבל אציין שזוהי מיומנות אישית ונרכשת (לא נולדים עם זה.. או שכן). להיות מסוגל לעבוד בצורה צמודה עם עוד אנשים בכדי להשיג את אותה מטרה זה לא עניין של מה בכך, וזה נכון לא לצוותי הפיתוח אלא לכל “השחקנים” כגון ההנהלה, ה-
PO וכו’, אם אין רצון ללמוד את המיומנות הזאת, אז יהיה קשה מאוד לקבל ערך מוסף אמיתי מסקראם (Scrum). בסקראם אין מקום ל”זאבים בודדים”.

חזון ומוצר תחרותי
חשוב להבין שאם אין לכם מוצר טוב, או לפחות חזון אז כבר שום דבר לא יעזור, אני לא מדבר על החזון המושלם או המוצר המושלם (אז כנראה שהסתדרתם טוב גם בלי סקראם) אבל בהחלט דרוש כיוון נכון ומוצר שיש לו סיכוי להצליח בשוק תחרותי.

לכל מה שנאמר כאן יש צורך כמובן להוסיף מידה רבה של שכל ישר, שהרי קשה מאוד לקיים את כל התנאים הללו, בטח מראש, אבל אני ממליץ שזה יהיה הכיוון.
ה”דרישות” הללו נבנות ומתפתחות עם הזמן, אבל דברים כגון מחויבות, סיבה, וחזון הם תנאי מקדים בכדי לבצע איזושהי התקדמות. מי שלא חושב שהוא יכול לעמוד בדרישות הללו, כנראה שיהיה לו קשה מאוד לקבל ערך מוסף מסקראם (Scrum), ולכן הייתי מקטלג אותו במדור של אלא שלא יכולים…(זאת ד”א התשובה לשאלה בכותרת) את כל השאר אני מזמין לנסות.

4 Responses to “סקראם – לא לכל אחד…”

  1. Alex says:

    Hi,
    Thanks for the article.
    Before my comment I would like apologize that I’m writing in english, I simply don’t have hebrew keyboard.

    You called the article “Scrum is not for everybody” and tried to give a reasons for it.
    Well, I am a big Agile and Scrum fan and I think that Scrum can be adopted by anybody (any team) but for some teams in a bit different way.
    It all depends on how you understand, accept and use Scrum.
    Look at thin as a TOOL in much bigger methodology; because Scrum is really more a tool rather than methodology. Of coarse, there are some thumb rules, but other than that it is totally up to you how you use your hammer.

    Now, you’ve talked about requirements in order to be able to accept and work in Scrum driven project and you listed three of them.
    I don’t completely agree with you about what you are trying to say – unless I’m missing your point…
    I think it doesn’t matter what methodology you decided to work with: Agile or Waterfall or anything else, you sill going to work with (or manage) a team.
    And the three “requirements” that you listed related to team work rather than Scrum specific.

    How can you make waterfall work without any one of the three?

    Thanks,

    P.S. I’m really happy to see that Agile and Scrum are really picking up in Israel.

  2. Elad Sofer says:

    שלום אלכס, תודה על התגובה המעניינת.
    למען הקוראים אני ברשותך אענה בעברית.
    אני מסכים עם הדברים שכתבת. זה נכון שהדרישות הללו הן דרישות להצלחה של כל פרויקט באשר הוא, אבל אני חושב שההבדל שאני כיוונתי אליו הוא הבא:
    כאשר ארגון שוקל לבצע מעבר לתפיסת עבודה שונה, הוא מצפה ומקווה לקבל ערך מוסף ותועלת מתוך המעבר, ולדעתי, אם הארגון לא עומד בדרישות שציינתי, הסיכוי שלו לקבל ערך מוסף ממעבר לסקראם הוא קטן עד אפסי.
    אני מאמין שלפני שארגון עובר לסקראם, עליו לאמץ גישה דומה למה שכתבתי, אחרת הסיכוי שהשינוי, ואפילו סקראם עצמו, יחשבו כגורם לבעיה, ובמקרה כזה, אף אחד לא מרויח.

  3. O says:

    הבעיה היותר קשה היא ארגון שמאמץ SCRUM כבאז WORD אבל לא עושה דבר וחצי דבר על מנת באמת לקדם את התהליך.

    לרוב אנו מבצעים את הטקסים כי צריך, אבל אף מנהל לא נותן את הדעת למה שהעובדים רוצים ואיך אפשר ליעל את התהליך הזה.
    ישיבות העמידה הופכות לקרקס אחד גדול בו כל מנהל מתפרץ ותוקף עובד.
    הישיבות הללו זכו אצלנו לכינוי מסדרים, אסור לאחר, מי שמאחר ננזף, מי שלא בא, בכלל אין מה לדבר, והכי חשוב במהלך המסדר אנו ממש מבצעים מסדר פאקים כיאה לטירונות.

    על ישיבת הפללניג שגוזלת לכל הקומה יום עבודה שלם ומבזבזת את זמנם של כל העובדים קצרה היריעה מהלכיל את מה שקורה שם..
    נוסיף על כך איומים כוללים מפורשים של ההנהלה שמי שיתנגד לשיטה כפי שהיא יזרק מהחברה לאלתר.

    בקיצר בחברה שלנו היה סופר כיף לעבוד עד שהתחילו עם השיטה הזו.
    וחשוב שאנשים יקראו את התגובה הזו וילמדו איך לא עושים SCRUM.

  4. Elad Sofer says:

    אני מרגיש את הכאב שלך ומשתתף בתסכול.
    ככה לא עושים סקראם, ואכן, לדברים כאלה התכוונתי כשכתבתי “סקראם – לא לכל אחד”