מעבדות לחירות עאלק!

 

פסח בפתח, זמן מצוין לדבר על יציאה מעבדות לחירות.

אנחנו עבדים של לוחות הזמנים, אנחנו סוגדים להם ועובדים עבודת פרך בשביל לרצות אותם, כולנו עושים את זה ללא יוצא מין הכלל, כולל אלה שקבעו אותם.

תוכניתנים:  עובד שעות נוספות וסופי שבוע, מקצץ באיכות, מעגל פינות, שוכח לכתוב תיעוד, מדלג על קוד ריוויו, לא כותב unit tests, הכל בשביל שאדוני לוחות הזמנים לא יתאכזבו.

בודקים: כמו הפיתוח גם הם עובדים יותר מידי שעות, לא בודקים לעומק, לא משקיעים באוטומציה (אין לזה זמן, אנחנו מקווים שבגירסה הבאה יהיה…), לא מתמקצעים ולומדים יכולות חדשות, עוצמים עין כשאפשר, וכל זה בשביל שאדוני לוחות הזמנים לא יכעסו.

אנשי הפרויקט: כמו הפיתוח והבדיקות גם הם עובדים קשה מאוד, מסדרים גאנטים, מוסיפים באפרים, מנסים להאיץ באנשים, מנסים להשיג עוד משאבים, מזיזים אנשים מפרויקט לפרויקט, דוחים פעולות הכרחיות כגון שיפורים תשתיתיים או אוטומציה, וכל זה בגלל סיבה אחת: אדוני לוחות הזמנים.

אז רבותי וגבירותי: ״שלחו את עמי״!  שחררו אותו מהכבלים הנוראים של לוחות הזמנים, זה לא הדבר הכי חשוב! הכי חשוב זה לקוחות מרוצים וארגון שמרויח כסף, ולוחות הזמנים… לא מעניין אותם כסף או לקוחות מרוצים, מה שמעניין אותם זה רק טיק… טק… טיק… טק… השעון.

יש שיאמרו שהדרך ללקוח מרוצה וכסף עוברת דרך עמידה בלוחות זמנים ויש בזה מידה של אמת, אבל רק מידה, ולעומת זאת יש אלפי ארגונים שמוכיחים שלמרות שהם מעולם לא עמדו בלוחות זמנים יש להם לקוחות מרוצים והם מרויחים כסף, ויש סיכוי לא רע שהארגון שלך נמנה על אותם ארגונים.

הדרך ללקוחות מרוצים עוברת דרך יצירתיות, איכות גבוהה וחדשנות וכל זה בהתמדה, עבדות ללוחות הזמנים יוצרת בדיוק את האפקט ההפוך, היא מורידה איכות, היא מנטרלת יצירתיות והיא אינה משאירה מקום לחדשנות.

ואני אגלה לכם סוד, רק אחרי שתשתחררו מהכבלים של לוחות הזמנים תוכלו באמת לעבוד איתם בשיתוף פעולה ובתיאום ציפיות, ואפילו אולי…. תעמדו בזמנים.

חג שמח.

Comments are closed.