איך זה מרגיש ?

גילוי נאות: כמו חלק מהיועציםמאמנים”סקראם מסטרים” מעולם לא הייתי חבר צוות בצוות סקראם – בהחלט הייתי מפתח, בהחלט כתבתי (ועדיין כותב) קוד, עשיתי משחקי תפקידים, קורסים וכדומה, אבל לא הייתי ממש חבר צוות סקראם, תמיד ראיתי את הצוות מעמדת הסקראם מסטר או מעמדת המאמן (יועץ).

למרות האמור ואולי בגלל, מאוד עניין אותי (ועדיין מעניין) איך זה מרגיש להיות חלק מצוות שכזה ולצורך זה במשך השמן אספתי רשמים, דיברתי עם אנשים, שאלתי שאלות, ואני חושב שאני עכשיו יכול לנסות ולתת לכם רושם כללי על איך זה מרגיש.

כמובן, שכל צוות סקראם (כמו כל צוות בעולם) הוא שונה זה מזה ומושפע מאופי האנשים, הסביבה והמשימות, אך עם זאת ישנם גם דברים דומים, שמניסיוני האישי באים לידי ביטוי ברוב הטמעות הסקראם המוצלחות.

clip_image002תחילה מספר הנחות יסוד: חבר צוות סקראם הוא חלק מצוות מולטידיספלאנרי רוחבי שעובד באיטרציות, הצוות מונה בד”כ 6-10 אנשים.
התוצרת של הצוות בסוף כל ספרינט היא תוכנה עובדת (כולל כל שלבי הפיתוח). חברי הצוות עובדים ביחד בכדי לסיים את המשימות שהם התחייבו לבצע במהלך הספרינט.
לצוות יש אוטונומיה וזכות להחליט מה היא הדרך הטובה ביותר לעמוד בהתחייבויות שלו, ולכן הצוות גם אחראי הישיר לתוצאות.

לפני שאני ממשיך אני רוצה לסייג, התחושות שאני מנסה להעביר הם של חברי צוות אחרי “תקופת הלימוד” שבה כמובן מתגלות בעיות לא קטנות וקשיים להתגבר עליהם במגוון תחומים וגם לחברי הצוות אין מנוס מהן, כמו למשל: ללמוד לקבל החלטות בקבוצה, ללמוד לקבל ולהעביר ביקורת על מקבילים וכו’ אבל אלה הן בד”כ תחושות זמניות שמהוות חלק בלתי נפרד מ”שכר הלימוד” שיש לשלם על מעבר לסקראם (Scrum).

אז איך זה מרגיש לעבוד בסקראם ?

  • העבודה בצוות כזה מייצרת אפשרות אמיתית לגדול וללמוד כישורים חדשים וזאת עקב המטרות הקצרות שאינן תמיד עומדות ביחס ישר ליכולות, אם למשל אני מפתח תוכנה עם מומחיות ב-GUI ואין שום משימה שכוללת GUI בספרינט מסוים, אז אני אעזור לצוות כמה שאוכל במשימות האחרות, וכנראה שבדרך גם אלמד מספר דברים חדשים. לעומת זאת עם מישהו לא אוהב ללמוד דברים חדשים, אז עלולה להיווצר בעיה במצב כזה. אני נתקל בזה לפעמים כשנוצר מצב בו מפתחים צריכים לעזור בבדיקות למשל.
  • אספקט נוסף של צוות כזה הוא שאין בעלות אישית על תחום במוצר או על Feature, האחריות היא צוותית ויש שטוענים שהם מעדיפים אחריות אישית ולא כל כך אוהבים את הפן הזה, ויש שטוענים שהם מעדיפים את זה ככה כי זה מאפשר להם לגוון את אופי המשימות ולא להיות כבולים לאזור התמחות עיקרי אחד.
  • ע”פ רוב מוחלט של האנשים, לאוטונומיה שיש לצוות סקראם, יש נטייה לעודד תחושת בטחון ולהעלות שביעות רצון, הסמכות להחליט החלטות לגבי תהליכי עבודה פנימיים, שליטה מלאה בפן הטכני, שליטה מסוימת ברמת התיעוד מתוארים ע”י חברי צוות ששאלתי כדבר חיובי, דבר שגורם להם לקום בבוקר עם יותר חשק להגיע לעבודה. לעומת זאת אנשים עם “ראש קטן” שלא מעוניינים לקבל החלטות, להציע הצעות ולהגן עליהן מתלוננים על האספקט הזה בד”כ לא מרוצים בצוותי סקראם (ולטעמי גם לא צריכים להיות, אבל זה נושא אחר).
  • לעבודה באיטרציות יש יתרונות רבים שמקנים בטחון ואפשרות להתמקד ביעדים, זאת ע”י הגדרה ברורה של היעדים והגנה מפני הפרעות חיצוניות, בנוסף לכך העבודה באיטרציות לעיתים מעלה במעט את רמת הלחץ, שבמקום שיהיה תאריך יעד כל חצי שנה יש אחד כל שבועיים.
    בניגוד למה שאולי עלול להשתמע אנשים שעבדו בצוותי סקראם טוענים שדווקא הייתה להם ראייה טובה יותר של הפרויקט, של החזון שלו והמטרות העסקיות וזאת עקב השקיפות שקיימת בסקראם ושיתוף הפעולה הצמוד עם ה-Product owner.
  • הרבה אנשים שדיברתי איתם טענו שללא ספק, העבודה בסקראם שיפרה את היכולות שלהם, גם המקצועיות וגם יכולות עבודת הצוות ושיתוף הפעולה, הם טענו שהם למדו לייצר מוצר באיכות גבוהה יותר ולמדו הרבה דברים חדשים. כל זה כמובן מעבר לכך שהם רכשו ידע בשיטת עבודה חדשה.
  • דבר אחרון שאולי שייך לפוסט אחר, אבל מהזווית של ניהול הפרויקט והמוצר, הרושם הוא שרמת היצירתיות של הצוותים עלתה, הפתרונות טובים יותר, ונותנים מענה טוב יותר ללקוח.

אז אני יודע שזה מתיימר מאוד, אבל לפי ניסיוני המעשי, ככה זה מרגיש.

6 Responses to “איך זה מרגיש ?”

  1. באמת רוב היועצים/מאמנים/ CSM לא היו חלק מצוות סקראם?
    כמה היית שומע לעצה של מישהוא בלי שום ניסיון מעשי אמיתי?

    ליאור

  2. agileman says:

    ליאור שלום ותודה על התגובה.
    אם תעשה ניתוח מהיר תראה ש: קן שוובר, גף סת’רלנד, מייק קוהן, בס וודה, קרייג לרמן ועוד, לא היו אף פעם חלק מצוות סקראם, הם הובילו תהליכי שינוי, הם היו סקראם מסטרים ומאמנים אבל לא היו ממש חלק מצוות הפיתוח (כשאני אומר חלק מהצוות אני לא מתכוון לסקראם מסטר).
    חוסר היותו של מישהו בצוות הפיתוח בסקראם אינה מצביעה על היותו חסר ניסיון בסקראם,
    ואני כמובן מסכים איתך שיהיה משקל רב יותר לדעתו של בעל הניסיון.
    אבל ע”מ להבהיר את הנקודה אקח אנלוגיה מעולמות אחרים בהם יש אלמנט של ייעוץ ואימון :
    לא כל מאמני הספורט היו ספורטאים מקצוענים,
    כל כל פסיכיאטר חלה במחלת נפש בעבר.
    לא כל מנצחי התזמורת היו נגני תזמורת בעבר,
    לא כל עורכי הדין הם עבריינם
    אני חושב שהובנתי בשלב זה….
    אלעד.

  3. נכון, אבל רון גפריז, קן בק, מרטין פדרז, מרטין פאולר ורבים אחרים כן הובילו והיו מצוותים, למעשה רובם עדיין כותבים קוד ואחראיים על מוצרים.
    זה לא שאי אפשר להיות יועץ (ואפילו טוב) מבלי להיות בעל ניסיון מעשי זה רק ש:
    1) אני לא בטוח שהקביעה שלך לגבי רוב המאמנים היא נכונה.
    2) על פניו יש ערך מוסף גדול בניסיון שכזה.
    (דרך אגב – חלק נכבד מהמאמנים היו בעברם ספורטאים מקצוענים
    חלק גדול מהמנצחים הינם נגנים מוכשרים
    לגבי פסיכיאטרים אפשר להתוכח
    אבל יש לי דעה די מעניינת לגבי רב עורכי דין 😉 )

  4. agileman says:

    ליאור שלום, ותודה על ההתייחסות.
    אנו עדיין חלוקים לגבי ההגדרה של ניסיון מעשי, האם מישהו שהיה סקראם מסטר במשך 3 שנים למשל מבלי שהיה חבר צוות, איננו נחשב מנוסה בסקראם ?
    אני מסכים איתך במאה אחוז שקשה מאוד להיות יועץ לתחום של תוכנה מבלי לדעת טוב את תחום התוכנה ומבלי להיות בעל ניסיון כמפתח, אבל אנחנו עדיין חלוקים לגבי העובדה שע”מ להיות SM או לייעץ יש צורך להיות חלק מצוות סקראם.
    מקווה שהובנתי,
    אלעד

  5. ודאי שיש לו ניסיון בסקראם, האם באיזה מקום אמרתי שלא?

    אנחנו חלוקים לגבי הקביעה שלך בתחילת הפוסט שרב היועצים והמאמנים לא היו חברים בצוות סקראם.

    נקודה מענינת אחרת היא האם הSM הוא חבר מלא בצוות. (לטעמי התשובה צריכה להיות כן ברה המקרים) המצב בו מישהוא הוא SM של צוות במשך 3 שנים מבלי להפוך לחלק מהצוות נראה לי מאד יחודי.

    כמו כן זה לא שאי אפשר ליעץ או להיות SM ללא ניסיון כחלק מצוות.לטעמי זה רק יותר קשה ולוקח יותר זמן. יש ערך בלהיות בעל ניסיון מעשי בתחומי היעוץ שלך.

  6. Elad Sofer says:

    ליאור,
    אחרי שנה וחצי, וממש במקרה עברתי פה שוב, והשתכנעתי – שיניתי את המילה “רוב” למילה “חלק”.
    תודה על הביקורת.