Posts tagged ‘הסמכה’

החסרונות של סקראם ע”פ Uncle Bob

לא פעם ולא פעמיים אני נתקל באנשים ששואלים אותי: “מהם החסרונות של סקראם?”
שאלה קשה. בעיקר למישהו שמאמין שסקראם היא דרך טובה מאוד לפיתוח תוכנה.

ולאחרונה, בקבוצת הדיון של סקראם ביאהו (Scrum development) נסוב דיון בשאלה הנ”ל, בדיון הזה הציג מישהו את השאלה הזאת ולא למרבה הפלא, ענה לו לא אחר מאשר Robert.C.Martin הידוע גם בכינויו Uncle Bob. אני רוצה בפוסט זה ובתרגום חופשי, לתאר לכם את תשובתו של “הדוד בוב”:

אם חושבים על סקראם כמו שהוא מוגדר בספרים, הניסיון שצברנו במשך העשור האחרון מקל עלינו להצביע על מספר כשלים בשיטה:

1. חוסר בטכניקות טכניות. סקראם מצויין במתן הכוונה בכל הנוגע לניהול הפרויקט אבל אינו מסייע לתהליך הפיתוח עצמו, בכל הטמעה מוצלחת של סקראם ישנה השאלה של טכניקות משיטות אחרות כגון XP, השיטות שיש לצרף לשיטה הן כנראה: TDD, CI, Pair programming, Acceptance testing ו- Refactoring

2. 30 יום זה יותר מידי לספרינט אחד. רוב צוותי הסקראם בוחרים לקצר את אורך האיטרציה לשבועיים או לבצע איזה שהיא בדיקה במחצית הדרך, אני מכיר צוותים שעשו 2 איטרציות של שבועיים בתוך ספרינט של חודש, ההבדל הוא שבעוד הם מדווחים כלפי חוץ פעם בחודש, הם משתמשים באיטרציה הפנימית להתאמות ופידבק פנימי.

3. הנטיה של הסקראם מסטר לקחת על עצמו תפקידים של מנהל פרוייקט. זו לא בעיה של סקראם עצמו, אלא בעיה שקורת לפעמים כשהסקראם מתפתח, אולי זה קשור לשימוש במילה “מסטר”, אולי המונח מאמן – Coach, מתאים יותר. הטמעות טובות של סקראם לוא דוקא מייצרות חפיפה בין תפקיד הסקראם מסטר למנהל הפרוייקט.

4. ה-C ב-CSM הוא מיותר. שוב, זה לא ממש קשור לסקראם אלא לקהילת הסקראם. אין ספק שיש צורך שאנשים בצוותי סקראם צריכים הדרכה, אחד הדברים שעליהם יש להדריך הוא תפקיד הסקראם מסטר, אבל הבעיתיות בהסמכה היא שהיא מסיטה את הדגש מהתפקיד לאדם, באופן אידיאלי התפקיד יזוז ברוטציה בין חברי הצוות, לפעמים התפקיד אכן דבק באדם אחד או שניים, אבל הרעיון מעולם לא היה לדרג אדם זה או אחר ובטח לא לחרוט את האות C על החזה של אף אחד.

5. סקראם לא מספק מספיק הכוונה לגבי מבנה ה-Backlog. למדנו במשך השנים שהבקלוג הוא רשימה היררכית של דרישות המורכב מ-Epics, themes, stories, גם למדנו דרכים טובות להעריך אותם באופן סטטיסטי, למדנו גם איך לשבור אותם.

6. לסקראם יש זרם תת קרקעי שנושא את המסר “אנטי-הנהלה”, מסר זה הוא אנטי פרודוקטיבי. סקראם נוטה להדגיש את התפקיד של הצוות כמנוהל עצמאית, מובל עצמאית ומאורגן עצמאית, אך יש גבול לכמה צוות יכול להיות X”-עצמאית”. צוותים צריכים להיות מנוהלים ע”י מישהו שאחראי לפן העסקי. סקראם לא מתאר את זה בשיווי משקל הנכון.

7. בדיקות אוטומטיות – יש שיחשבו שזוהי חזרה על סעיף מספר אחד אבל אני חושב ששווה לציין זאת כנקודה בזכות עצמה כי היא כו חיונית ובסיסית. סקראם לא מדבר על כך ולמרות זאת זהו בסיס לכל הטמעה אג’ילית. צוותים אג’ילים עובדים במחזורים קצרים, זה יכול לעבוד רק כשיש פידבק מהיר, הדרך הטובה ביותר באמת לדעת כמה הצוות הספיק (Done) היא באמצעות מערכת אוטומטית.

8. צוותים מרובים. סקראם אומר מעט מאוד בנושא התיאום בין צוותים. זוהי לא מגרעה ייחודית של סקראם. אג’יל בעצמו הוא שקט בנושא. סקראם מדבר על הרעיון המעורפל של “סקראם של סקראמים” – Scrum of Scrums, אבל הרעיון כמו שהוא איננו מספיק ולא הוטמע כמו שהוא כמעט בכלל. “סקראם בגדול” נשאר תחום של יועצים מסויימים שטוענים שיש להם תשובות, ואין קונצנזוס בנושא כלל.

בפוסט הבא תובא ממש כאן, תגובתי לדוד בוב.

ב-ל-א-ג-ן !!!

עולם הסקראם רועש וגעש לאחרונה.

נתחיל בעובדות (מומלץ לקרוא עם קול של רפי גינת בראש):
באופן לא צפוי, קן שוובר (אחד מהמייסדים של ארגון הסקראם) הודיע ב-22 לספטמבר על התפטרותו מתפקיד הנשיא ויו”ר מועצת המנהלים של ארגון הסקראם (Scrum Alliance).
מי שנבחר להחליפו הוא טום מלור (Tom Mellor), שהוא פחות מוכר לציבור באופן יחסי.
קן הביע נכונות להישאר פעיל בקהילת הסקראם.
בנוסף גם ג’ים קנדיף שהיה המנכ”ל של הארגון יסיים את תפקידו.
clip_image002יום לפני ההתפטרות , פרסם ארגון הסקראם הודעה על כוונתו להתחיל וליישם החל מהראשון לאוקטובר השנה, מנגנון של בחינת הסמכה אותה אמור לעבוד כל מי שסיים קורס סקראם ורוצה לקבל הסמכה, ובנוסף יצטרכו לעבור את המבחן גם כל מי שיחדש את חברותו בארגון ולא עבר מבחן בעבר.
אבל, וזה אבל גדול… נכון לעכשיו כל מי שעושה את המבחן מקבל ציון עובר.

אם כל זה לא מספיק אז ב-26/9 דלף לפורום אג’יל ב-yahoo מסמך שמתאר הסמכה שנקראת CSD – Certified Scrum Developer, והקורס הזה לא רק מתוכנן אלא אפילו כבר מוצע למכירה ע”י…. מיקרוספט ?!
המסמך האמור גם מופיע באתר אינטרנט חדש העונה לשם Scrum.org,
נחשו מי הבעלים של האתר הזה ? נכון. קן שוובר.

נעבור לפרשנות וניחושים (הפעם להשתמש בקול של עמנואל רוזן):
אז מה קורה פה ? כנראה שקן מתנגד לרעיון הבחינה או לאופן המימוש שלה בצורה כזאת שהוא בחר פשוט לייצר אלטרנטיבה, פשוט להניח את העבר ואת הארגון מאחור ולהציע אלטרנטיבה.
כך נולד לו (אולי) ארגון הסקראם החליפי – Scrum.org.
מה שבוודאות קרה, שהסגה המתמשכת בענייני בחינת ההסמכה, המאבקים הפנימיים שבסופם עזיבתו של קן את הארגון, פוגעים באמינות ובמוניטין של הארגון ולא עושים טוב לאף אחד.
מה יהיה בעתיד? אין לדעת, אבל כניראה שיהיה מעניין – טלנובלה קטנה.

לסיכום (אפשר לחזור לקול נורמאלי):
לא משנה מה יקרה בפוליטיקה של ארגון הסקראם, לא משנה כמה אנשים עוד יעברו “מצד לצד”, התשתית לפיתוח תוכנה המכונה סקראם, היא עדיין תשתית חזקה, פשוטה ואיכותית שמסייעת לנו להתמודד עם בעיות מורכבות של פרויקטים של תוכנה, וזה לא עומד להשתנות עקב האירועים האחרונים.

בליבי אני מייחל, שהביקוש וקצב האימוץ של סקראם לא הולך להשתנות עקב המאבקים המתחוללים בארגון שרוב תפקידו הוא לקדם אותו.

חג שמח.

להיות מוסמך או לא להיות מוסמך ?

כפי שכבר ציינתי בעבר, למרות שאני מוצא ערך בהסמכות השונות שמציע ה-Scrum alliance אני גם רואה בעיתיות מסוימת. ההסמכה מספקת כביכול אישור פורמאלי שמישהו יודע לעשות משהו בצורה שתואמת את התפיסה שתומך בה הארגון המסמיך (אני יודע.. משפט ארוך).

image ככל שהזמן עובר, יותר ויותר אנשים מבקרים בצורות שונות את הרעיון של הסמכות שונות.
באופן אישי, אני חושב שיש תועלת בהסמכות כאלה ואחרות (רופאים, עורכי דין וכו’), אבל אופי ההסמכות הללו בד”כ מכיל בתוכו תנאים מקדימים רבים (כמו קבלת תואר אקדמאי), בעולם ההסמכות שלנו (Scrum) התנאי לקבלת הסמכה הוא מעבר קורס של יומיים ומבחן ל-CSM, מילוי טפסים שמוכיחים ניסיון ל-CSP, ועמידה בפני ועדה והוכחת ניסיון ל-CST.

ישנה בעתיות מסוימת בגישה הזאת שכן הניסיון שלי מראה לי שיש יותר מידי “מוסמכים” שרמת המקצועיות שלהם מוטלת בספק רב (לפי דעתי כמובן).

למה אני כותב את גיבוב השטויות הללו, כי ביומיים האחרונים נתקלתי בשני לינקים נחמדים שבאופן ציני ואפילו פארודי מבקרים את תופעת ההסמכה והייתי רוצה לחלוק את הלינקים הללו איתכם:
הסמכה לפי סקוט אמבלר
מומחה לפיתוח אג’ילי (agile)

למען הסר ספק, אני באופן אישי עוד לא גיבשתי דעה מה עדיף ואני חולק את הלינקים הללו רק כאנקדוטה מצחיקה.