Posts tagged ‘ייעוץ’

לא בשביל כסף

תאמינו או לא, אני בתחום האג’יל לא בגלל כסף, אין לי שום דבר נגד כסף, להיפך, אני גם לא נוהג לעבוד בחינם (למרות שגם את זה כבר עשיתי) אבל כסף זה לא המטרה העיקרית, אם הייתי עושה את בשביל הכסף, הייתי מחפש תחום אחר, שבו אפשר לעשות כסף, בלי להשקיע כל כך הרבה.

בשביל מה אני כן עושה את זה? זה ישמע דביק, אבל כל מי שיוצא לו לדבר איתי מבין שזו שליחות עבורי, אני עושה את זה כי אני מאמין שיש לי ידע שחבל שהוא לא יהיה נחלת הכלל, זה ידע וניסיון שלקח לי שנים לצבור (ואני עדיין ממשיך) ושלדעתי יכול לעזור לחלק גדול מארגוני התוכנה לשפר את התוצאות שלהם אם יבחרו להשתמש בו.
ולא פחות מזה, אני עושה בגלל ההרגשה המדהימה הזו שיש לי כשאני רואה צוות שכשהכרתי אותו לראשונה הוא היה צוות כבוי, נטול חשק, נטול יצירתיות ואחריות, מבצע רטרוספקטיבה ומדבר על השיפורים האחרונים, מבצע דיילי ולא מדווח למנהל אלא אחד לשני, מחייך וצוחק בישיבות תכנון. זו הרגשה מדהימה לדעתי.

עכשיו כדאי לציין שאין לי כל התנגדות לריבוי של יועצים בתחום האג’יל והסקראם, להיפך.
אני חושב שבניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, ריבוי של יועצים טובים ומיקוצועיים משרת גם אותי באופן אישי, אבל חשוב מכך הוא משרת את המטרה שלשמה, בין השאר, אני עושה מה שאני עושה – לשפר את יכולת העבודה והתחרותיות של תחום התוכנה בכלל ושוק התוכנה הישראלי בפרט.

אבל השבוע, ולא בפעם הראשונה, נחשפתי לתופעה מעצבנת, מכעיסה ונוראית, וכל פעם אני מופתע מחדש, ולכן באופן טבעי – גם הפעם:
אנשים שאין להם ניסיון או אפילו הבנה בסיסית באג’יל, סקראם או פיתוח תוכנה רזה, מציגים את עצמם כמומחים אג’ילים.ומצליחים למכור את שירותיהם לחברות שרוצות לבצע שינוי שיטת עבודה לסקראם למשל.

אז אני מבין, אג’יל זה אופנתי, אולי אפילו יש לא מעט כסף שמסתובב ומחפש לאיזה כיס להיכנס, אבל אני לא יכול לקבל את ההתחזות הזאת למומחים, למה שלא תתחזו לרופאים או לעו”ד, למה דוקא ליועצים בתחום האג’יל. אז אני אגיד לכם למה לדעתי הם עושים את זה:

קודם כל זה יותר קל להתחזות ליועצים, לא צריך תעודה (ובצדק), לא צריך לעבוד שום מבחן רשמי של מדינת ישראל או של גוף מטעמה, כל מה שצריך זה כרטיס ביקור, אולי איזה בלוג (כזה בדיוק), לשנן כמה משפטי מפתח – “תקשיבו לי ותשפרו את הביצועים שלכם בלפחות 50%” ו… לדעת למכור.

אז אם אתם יודעים למכור כל כך טוב, למה לא שואבי אבק או דירות, למה למכור אג’יל ולגרום נזק אמיתי לחברות שנלחמות על קיומן בשוק תחרותי וקשה, אני מניח שאחת הסיבות היא שבשוק בתוכנה היום, אגי’ל יותר אופנתי משואבי אבק.

אני לא מאמין שיש הרבה עתיד ליועצים בכאילו כאלה, הם כמו זמרים שלא יודעים לשיר אבל יש להם להיט אחד שהצליח, הבלוף יוצא החוצה בסוף – אבל עד אז היועצים הללו משאירים מאחוריהם אדמה חרוכה. חבל.

הבקשה שלי אל החברות היא “לא להתפתות לעסקאות בשטח”, לא לקחת מישהו לייעץ לכם בגלל שהוא הרשים אתכם בשיחה, תבדקו מה הניסיון שלו, דברו עם ממליצים, תתקילו אותו בשאלות ותראו מה דעתו, ותעשו תקופת ניסיון, ואל, אבל אל תאמינו לאף אחד שמבטיח לכם שיפור של X אחוזים או משהו דומה, לטעמי אין פתרונות קסם ותוצאות מובטחות – אף עו”ד רציני לא יבטיח לכם תוצאה מסוימת בתיק, אף רופא לא יתחייב על תוצאה של טיפול, וכך גם אף יועץ לא יכול להבטיח תוצאה, בטח בסביבה שהוא לא ממש מכיר עם אינסוף נעלמים והפתעות.

שלא תבינו לא נכון – אני לא מתנגד להתקשרות עסקית על בסיס של מחויבות הדדית ותגמול ע”פ הצלחה (Win-Win) אבל אל תפלו בפח.

 

הבהרה מס’ 1: ברור ביותר שאני מדבר “מתוך פוזיציה” ולכן קחו בערבון מוגבל כל מה שכתוב בפוסט הנ”ל

הבהרה מס’ 2: לא כל יועץ אג’ילי מתאים לכל חברה יש עניין של “כימיה”  – אם לא הצליח לכם עם יועץ מסוים זה לא אומר שהוא “מתחזה” למומחה..

שלא יעבדו עליכם…

כמו שאתם בודאי יודעים המילה agile היא אחת המילים החמות היום בשוק התוכנה. באופן כללי זה דבר די משמח שסוף סוף השוק הבין שיש צורך בשינוי כיוון מהותי.מצד שני, לפופולאריות הזאת יש גם תופעות לוואי בעיתיות, על אחת מהן אני רוצה לכתוב:

מכיוון שהתעשיה הולכת יותר ויותר לכיוון אג’ילי, גם יש יותר ויותר כסף שהחברות מוכנות להשקיע בהדרכה, ייעוץ וקואצ’ינג בתחום, ובאופן טבעי איפה שיש כסף, יש מי שירצה לקחת אותו, וזה בסדר.

image הבעיה מתחילה כשיש אנשים גופים שרוצים לקחת כסף מבלי לספק תמורה, או לפחות לספק תמורה למראית עין בלבד. למה אני מתכוון ?

ישנם היום בשוק לא מעט גופים שמנסים לרכב על הגל האג’ילי ולהציע שירותים שונים הקשורים בנושא, חלקם הגונים, מקצועיים ומנוסים, וחלקם פשוט ראו חבית של כסף והם משתמשים ביכולות השיווק והפרסום שלהם, ואולי אף נשענים על מוניטין מהעבר שקשור לתחומים אחרים.

אם אתם מייצגים ארגון שלא יודע מה זה אג’יל, אין לא ניסיון והבנה אמיתית, קל יחסית לסנוור אתכם באמרות כמו הבאות:
“אג’יל סקראם קנבן הולכים לשפר לכם את הביצועים”
“אג’יל סקראם קנבן הולכים לשפר לכם את האיכות”
“אג’יל סקראם קנבן הולכים לשפר את המוטיבציה של העובדים”
אני לא טוען שזה לא תמיד נכון, אבל בודאי שלא בהכרח נכון.

אג’ל היא תפיסת עולם שונה, היא שונה מהתפיסות המסורתיות באינספור דרכים, בשביל להצליח בה יש לשים לב למספר לא מצומצם של דברים, שחלקם נרכשים תוך סבבים של התנסות –> טעות –> תיקון וחוזר חלילה.

בשביל להיות בעמדה של מישהו שמתבונן מהצד ונותן עצה או שואל שאלה יש צורך קודם כל בניסיון, בנוסף יש צורך להבין לעומק את הנושאים, את התהליכים, להבין אנשים וארגונים ועוד מספר דברים לא מבוטל, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לקחת מישהו שמעולם לא חווה על בשרו את התסכולים וכאבים הכרוכים בתוכנה, להכשיר אותו באופן תאורטי, ולצפות שהוא “יספק את הסחורה”.

שלא תבינו לא נכון, אני מאמין גדול בללמוד מנסיונם של אחרים, ע”י השתתפות בכנסים, קריאה בספרים, מאמרים בלוגים וכו’, אבל כל אלה לא יכולים בשום אופן להחליף ניסיון אמיתי.
חומר תיאורטי מגיע כהשלמה לניסיון פרקטי.

אני לאחרונה נתקל בכל מיני “יועצים” לאג’יל סקראם שאין להם ולו מעט ניסיון אמיתי, אנשים שלא היו אף פעם בארגון שעובד בצורה אג’ילית, אנשים שאפילו לא כתבו מעולם שורת קוד אחת, והם מתיימרים לייעץ לאנשי תוכנה? תעשו לי טובה!
אולי הם קראן כמה ספרים (ואולי לא…), אולי הם קראו כמה מאמרים או בלוגים (ואולי לא…) אולי הם ממש כריזמטים ובעלי יכולת מכירה טובה?

לפעמים קוראים לי לתקן את הבלאגן שהם השאירו אחריהם, ותאמינו או לא, זה באמת כואב לי לראות את הנזק שנגרם, גם כי חבל על הזמן ומהאמץ שהארגון השקיע, ובעיקר בגלל השם הרע שיוצא לאג’יל בגלל “יועצים” שכאלה.
אני בטוח שיש מספיק ארגונים שלא רוצים לשמוע יותר על אג’יל וסקראם בגלל התופעות הללו.

אז בשביל למנוע מכם לבזבז כסף לחינם, וחשוב מכך בשביל למנוע הוצאת שם רע לאג’יל, אני מבקש שלפני שאתם מתקשרים עם “יועץ” זה או אחר, תבררו עליו:
תבררו איפה הוא כבר עבד?
מה היו התוצאות?
האם הארגון מרוצה?
האם הארגון באמת עובד בתפיסה אג’ילית? – אל תתבישו לשאול שאלות על המימוש, על שיטות העבודה.
האם הארגון הצליח לשפר את השורה התחתונה?

בקיצר, שלא יעבדו עליכם….

תהליך הטמעת סקראם

לפני שבוע, התבקשתי ע”י ארגון שהעברתי בו קורס להיפגש איתם כדי לדון בתהליך של הטמעה וייעוץ לצערי לוח הזמנים שלי לא אפשר לי להיפגש איתם והגענו להצעה שאני אנסה להעלות על הכתב בצורה ברורה ככל הניתן את הקווים המנחים לתהליך שכזה, כתבתי – ואם זה מעניין אז התוצאה לפניכם:

תהליך הטמעה של סקראם בארגון לתפיסתי הוא תהליך שמטרתו היא להגיע למצב שבו אין צורך בייעוץ והארגון מצליח “לייעץ” לעצמו ע”י הבנה ויישום של תפיסת ה-Inspect & Adapt.בתפיסה זו הארגון מצליח להכניס את עצמו למצב של שיפור מתמיד, ע”י בחינה חוזרת של התהליכים ושיטות העבודה באופן רציף ועקבי.

בקווים כלליים לתפיסתי הטמעה מתחלקת לארבעה חלקים עיקריים:

– הדרכה
– הצבה של תשתית מתאימה לשינוי
– ליווי ותמיכה
– כוונון (Tuning).

הדרכה – שלב ההדרכה הוא באורך יומיים בד”כ, וכולל העברה של המושגים הבסיסיים של Agile ו-Scrum והבנה עמוקה יותר של הסיבות והתמריצים לאמץ את הדברים.

הצבת תשתית לשינוי – בשלב זה בד”כ אני ממליץ לכנס צוות פנים ארגוני שמורכב מאנשים שחשוב להם השינוי ומוכנים לעזור ולדחוף אותו מבפנים, הצוות אמור לזהות את היעדים לשינוי ואת המשימות שיש לבצע ע”מ להתחיל את השינוי ולהוביל את היישום של הדברים, כל זאת כמובן בעזרתי ותמיכתי.
במסגרת תהליך זה מזהים את הנקודות שיש להתמודד איתם לפני שניתן להתחיל את השינוי, החשיבות של שלב זה היא למזער התנגדות ותסכול פנים ארגוני, שיכולים להוות מכשול אם הם עמוקיםקיצוניים מידיי.

ליווי – בנקודה מסוימת (מוקדם ככל האפשר) כאשר זיהינו שהצלחנו לייצר תשתית ראשונית מתקבלת החלטה משותפת שניתן להתחיל ולהטמיע את השינויים ולהיכנס למעגל ה-Inspect & Adapt ע”י יישום הדרגתי של הרעיונות והעקרונות לפי סדר חשיבות של הארגון. בשלב זה ניתן ייעוץ בנקודות שונות וזה ע”פ צורך הארגון וזיהוי הנקודות החלשות. בצורה יותר קונקרטית, בד”כ אני נמצא בימים הראשונים, וא”כ בסדר גודל של פעם בשבוע עד אשר הארגון ואני מרגישים שאין יותר הצדקה להימצאותי באופן רציף.

כוונון – מניסיוני בד”כ אחרי נקודה זו בזמן מידי פעם מתעורר צורך נוסף להתייעץ ולשוחח על נושאים שונים, עד כמה זה מאוד תלוי בארגון ויכול לנוע בין יום בחודש ויום אחד פעם בחצי שנה בערך.