Posts tagged ‘שקיפות’

לא בשביל כסף

תאמינו או לא, אני בתחום האג’יל לא בגלל כסף, אין לי שום דבר נגד כסף, להיפך, אני גם לא נוהג לעבוד בחינם (למרות שגם את זה כבר עשיתי) אבל כסף זה לא המטרה העיקרית, אם הייתי עושה את בשביל הכסף, הייתי מחפש תחום אחר, שבו אפשר לעשות כסף, בלי להשקיע כל כך הרבה.

בשביל מה אני כן עושה את זה? זה ישמע דביק, אבל כל מי שיוצא לו לדבר איתי מבין שזו שליחות עבורי, אני עושה את זה כי אני מאמין שיש לי ידע שחבל שהוא לא יהיה נחלת הכלל, זה ידע וניסיון שלקח לי שנים לצבור (ואני עדיין ממשיך) ושלדעתי יכול לעזור לחלק גדול מארגוני התוכנה לשפר את התוצאות שלהם אם יבחרו להשתמש בו.
ולא פחות מזה, אני עושה בגלל ההרגשה המדהימה הזו שיש לי כשאני רואה צוות שכשהכרתי אותו לראשונה הוא היה צוות כבוי, נטול חשק, נטול יצירתיות ואחריות, מבצע רטרוספקטיבה ומדבר על השיפורים האחרונים, מבצע דיילי ולא מדווח למנהל אלא אחד לשני, מחייך וצוחק בישיבות תכנון. זו הרגשה מדהימה לדעתי.

עכשיו כדאי לציין שאין לי כל התנגדות לריבוי של יועצים בתחום האג’יל והסקראם, להיפך.
אני חושב שבניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, ריבוי של יועצים טובים ומיקוצועיים משרת גם אותי באופן אישי, אבל חשוב מכך הוא משרת את המטרה שלשמה, בין השאר, אני עושה מה שאני עושה – לשפר את יכולת העבודה והתחרותיות של תחום התוכנה בכלל ושוק התוכנה הישראלי בפרט.

אבל השבוע, ולא בפעם הראשונה, נחשפתי לתופעה מעצבנת, מכעיסה ונוראית, וכל פעם אני מופתע מחדש, ולכן באופן טבעי – גם הפעם:
אנשים שאין להם ניסיון או אפילו הבנה בסיסית באג’יל, סקראם או פיתוח תוכנה רזה, מציגים את עצמם כמומחים אג’ילים.ומצליחים למכור את שירותיהם לחברות שרוצות לבצע שינוי שיטת עבודה לסקראם למשל.

אז אני מבין, אג’יל זה אופנתי, אולי אפילו יש לא מעט כסף שמסתובב ומחפש לאיזה כיס להיכנס, אבל אני לא יכול לקבל את ההתחזות הזאת למומחים, למה שלא תתחזו לרופאים או לעו”ד, למה דוקא ליועצים בתחום האג’יל. אז אני אגיד לכם למה לדעתי הם עושים את זה:

קודם כל זה יותר קל להתחזות ליועצים, לא צריך תעודה (ובצדק), לא צריך לעבוד שום מבחן רשמי של מדינת ישראל או של גוף מטעמה, כל מה שצריך זה כרטיס ביקור, אולי איזה בלוג (כזה בדיוק), לשנן כמה משפטי מפתח – “תקשיבו לי ותשפרו את הביצועים שלכם בלפחות 50%” ו… לדעת למכור.

אז אם אתם יודעים למכור כל כך טוב, למה לא שואבי אבק או דירות, למה למכור אג’יל ולגרום נזק אמיתי לחברות שנלחמות על קיומן בשוק תחרותי וקשה, אני מניח שאחת הסיבות היא שבשוק בתוכנה היום, אגי’ל יותר אופנתי משואבי אבק.

אני לא מאמין שיש הרבה עתיד ליועצים בכאילו כאלה, הם כמו זמרים שלא יודעים לשיר אבל יש להם להיט אחד שהצליח, הבלוף יוצא החוצה בסוף – אבל עד אז היועצים הללו משאירים מאחוריהם אדמה חרוכה. חבל.

הבקשה שלי אל החברות היא “לא להתפתות לעסקאות בשטח”, לא לקחת מישהו לייעץ לכם בגלל שהוא הרשים אתכם בשיחה, תבדקו מה הניסיון שלו, דברו עם ממליצים, תתקילו אותו בשאלות ותראו מה דעתו, ותעשו תקופת ניסיון, ואל, אבל אל תאמינו לאף אחד שמבטיח לכם שיפור של X אחוזים או משהו דומה, לטעמי אין פתרונות קסם ותוצאות מובטחות – אף עו”ד רציני לא יבטיח לכם תוצאה מסוימת בתיק, אף רופא לא יתחייב על תוצאה של טיפול, וכך גם אף יועץ לא יכול להבטיח תוצאה, בטח בסביבה שהוא לא ממש מכיר עם אינסוף נעלמים והפתעות.

שלא תבינו לא נכון – אני לא מתנגד להתקשרות עסקית על בסיס של מחויבות הדדית ותגמול ע”פ הצלחה (Win-Win) אבל אל תפלו בפח.

 

הבהרה מס’ 1: ברור ביותר שאני מדבר “מתוך פוזיציה” ולכן קחו בערבון מוגבל כל מה שכתוב בפוסט הנ”ל

הבהרה מס’ 2: לא כל יועץ אג’ילי מתאים לכל חברה יש עניין של “כימיה”  – אם לא הצליח לכם עם יועץ מסוים זה לא אומר שהוא “מתחזה” למומחה..

תמיד מאשימים את ה-ש.ג. ובצדק.

כשהייתי ילד, בוא נאמר, לא הייתי התלמיד הכי שקדן בכיתה, למעשה היו קוראים להורים שלי כל כך הרבה עד שההורים שלי היו מגיעים לביה”ס מתוך הרגל, אפילו בלי שקראו להם, בכדי לראות איזה צרות חוללתי הפעם.

מה שאני עוד זוכר בבהירות גדולה, זה שכל שנה, לקראת סיום החופש הגדול הייתי מחליט שהשנה זה יהיה אחרת, השנה אני אכין שיעורים, השנה אני אהיה תלמיד טוב ומנומס, לא אפריע בכיתה, לא אעתיק במבחנים, לא אמרח במרגרינה את הלוח ולא אשתמש ברובה “טו טו” על תלמידים אחרים כשהמורה לא שם לב.
בכל שנה החלטתי את זה בלב שלם, אני זוכר שלקראת תחילת השנה היינו הולכים וקונים את כל הציוד, המחברות, כלי הכתיבה, קלמר. היינו עוטפים אותם יפה יפה, היתה מין התרגשות באוויר. אבל מה, כל שנה אותו סיפור, הרצון הטוב שלי וההחלטה שלי החזיקה מעמד לכל היותר שבועיים, אחרי שבועיים הבנתי שהרבה יותר כדאי לי לשחק כדורגל מלהכין שיעורים, הרבה יותר מעניין להציק לילדים אחרים מלהקשיב למורה לספרות, והמחברות והספרים שלי מצאו את עצמם בבית עקב המשקל וחוסר הנוחות הכלולים בלשאת תיק עד לבית הספר.

רגע לפני שאתם מאבדים תקוה שימו לב שזה כן החזיק שבועיים, לא יום, לא יומיים, שבועיים – לא רע. מה קרה בשבועיים האלה שלא הצלחתי להתמיד? קרו לא מעט דברים, נחשפתי ללא מעט פיתויים ו..לא עמדתי על המשמר, לא עצרתי בסוף כל יום לשאול את עצמי איך היה יום? איך אני עומד ביעדים שלי? איך נראים המדדים?

כמובן שדוגמת ביה”ס היא לא מושלמת, אבל היא מתאימה.

מידי פעם, מישהו מחליט על שינוי, שינוי תהליך, שינוי בשיטות עבודה, מעבר לסקראם, שינוי לצוותים מנוהלים עצמאית, מעבר ל-TDD, מנסים CI, לנסות Pair programming, וכדומה.
אין לי סטטיסטיקה אבל לפי ניסיוני לפחות בחצי מהמקרים השינוי לא מצליח בטווח הארוך, צוות הסקראם מפסיק לעשות רטרוספקטיבות ודיילי, ראש הצוות בסוף כן אומר לצוות מה ואיך לעשות, כותבים בדיקות אחרי הקוד ולא לפניו, הבילד אדום במשך ימים שלמים ואף שבועות, וכו’.

למה זה קורה? כמובן שמהרבה סיבות, אבל אחת הדרכים לנסות ולמנוע את זה היא לעמוד על המשמר.
מה עושה שומר? קודם כל מתבונן, מסתכל על הסביבה ומתריע כשיש משהו חשוד.
בנוסף השומר מפקח על מי נכנס ומי לא, בשביל להיכנס צריך אישור מתאים או בדיקה של התיק למשל. (“אהה… זה רק שעון בתוך החבילה העטופה המתקתקת, טוב כנס”).
תכונה נוספת של השומר היא שהוא נמצא שם כל הזמן, הוא לא זז ממקומו אלא אם כן מישהו מחליף אותו.

איך שומרים על שינוי, או, איך שומרים עלינו מעצמינו?

נתחיל בלהתבונן על הסביבה – שקיפות – יש לנסות ולמצוא מדדים או שיטות להתבונן על מה שאנחנו עושים, ולשקף בדרך קבע על מצבינו, האם התקדמנו? האם הלכנו אחורה? האם ההחלטה פועלת לטובתינו או נגדינו? כשנראה משהו חשוד, למשל ה-Velocity ירד ב-30% או שעלתה משמעותית כמות הבאגים, נתריע על כך, נדבר, ננתח וננסה להבין למה והאם זה קשור לשינוי שביצענו. חשוב לא פחות זה למצוא הוכחות לשיפור, אם הם קיימות, יש לחלוק אותן עם כל המעורבים (אם הם עדיין לא מכירים את הנתונים…. נו נו נו) זה יכול לעזור להניע את השינוי קדימה

נמשיך בלפקח על הכניסה – פילטר – לפני שאנחנו עושים משהו, נתייעץ, ננסה להבין האם זה עובר את תנאי הסף שלנו, למשל לפני שמחליטים לא לעשות TDD לחלק מסוים בקוד, נשאל האם זה משרת אותנו? האם יש דוגמאות שמוכיחות את זה? האם יש נתונים הפוכים? אולי הדרך שבה אנו עושים TDD היא לא נכונה? הכי קל זה לחזור להרגלים שלנו, אם נקים מנגנון סינון ובקרה נוכל להגן על עצמינו מהטבע האנושי. כדאי גם לתעד החלטות, לשמור אותם באיזה קיר או ב-WIKI כלשהוא, כך כאשר נתמודד עם שאלות כגון? מה היה הדבר שגרם לנו להחליט X? האם זאת היתה החלטה טובה בדיעבד? האם זה דומה או שונה מהפעם הזאת?  תהיה לנו יותר אינפורמציה בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה (אולי)

התכונה האחרונה שהזכרתי היא הנוכחות, עצם העובדה שהשומר תמיד שם.
יש להקפיד להמשיך ולעמוד על המשמר, בהתחלה זה הכי קשה, אח”כ זה הופך לשיגרה. להמשיך לאסוף נתונים, לדבר על הדברים, לקבל החלטות ולנסות דברים חדשים.

עמוד נח.

עשרת המכות

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חברות התוכנה בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן:

image 1. דם – הדם שמקיזים פעם אחר פעם בשעות נוספות, ובסופי שבוע בעיקר אנשי הפיתוח, שלמעשה משלמים את המחיר של בעיות ארגוניות, בעיות שגם אם הן נוצרות בפועל על ידם, מקודם בד”כ נמצא במקום אחר במערכת.

 

image 2. צפרדע – אומרים שאם שמים צפרדע במים רותחים , היא תקפוץ מיד החוצה, לעומת זאת – אם תשימו אותה בסיר עם מים קרים ותחממו אותן לאט, הצפרדע לא תשים לב לשינוי הטמפרטורה ותישאר בסיר עד הסוף המר. ככה בדיוק ארגונים ותוכנות מגיעות לסופן המר, אם לא בודקים ומשקפים על המצב באופן קבוע אנחנו פשוט לא מרגישים בהתדרדרות.

 

image 3. כינים – באגים – מה עדיין לא אמרו על באגים, כמה כבר נכתב על זה, עוד משחר הימים. מתי תבינו שיותר זול לייצר מערכת בלי באגים (או לפחות כמעט בלי) מאשר לייצר מערכת עם באגים ולשלם על התיקון שלהם? באגים כמו כינים הם קטנים, מעצבנים ומגרדים, ואפילו מדבקים מאוד.

 

image 4. ערוב – לפי חלק מן הפרשנים המודרניים יותר הכוונה למכרסמים או מזיקים שעלולים להרוס את הארץ – מכירים את המכרסמים האלו? אלה שמסרבים ללמוד דברים חדשים? לא מוכנים לשמוע על Unit test או Refactoring, מה שכן הם תמיד ישמחו לכתוב את התשתית החדשה. תעצרו אותם לפני שיהיה מאוחר מידי!

 

image 5. דבר – הוא שם כולל לשלוש מחלות הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב – שלושת המחלות המדבקות שאני בוחר לציין הן : גאנטים, הערכת מאמצים ביחידות אבסולוטיות, חוצצים (Buffers), המחלות הללו, לא רק שמדבקות ומתפשטות מהר, הן הורגות את הפרויקט עוד לפני שהוא התחיל ע”י יצירת אשליה של ביטחון וודאות, ואם זה לא מספיק, אז גם המחלות הללו מספקות אילחוש כללי למשך רוב זמן הפרויקט, והאילחוש מתפוגג רק לקראת סוף הפרויקט (ראו מכה ראשונה).

 

image 6. שחין – צרעת – בעבר הלא רחוק נחשבה מחלת הצרעת חשוכת מרפא והטיפול המקובל היה או חוסר טיפול או כריתת איברים. למה הדבר דומה? בעיות ב-Design. עד שלמדנו להשתמש ב-Refactoring כמו שצריך, בכל פעם שגילינו בעיות בדיזיין עמדו בפנינו שתי אפשרויות. או שכתוב של קטעי קוד שלמים מאפס, או לתת לתוכנה למות. היום, כמו הצרעת שניתן לרפא ע”י תרופות, ניתן לתקן בעיות רבות של דיזיין ע”י Refactoring.

 

image 7. ברד – כמו חתיכות הקרח הללו שנופלות מהשמיים בהפתעה, כך גם בתוך ארגונים ישנן מידי פעם הפרעות, דברים דחופים כאלה שחייבים להתייחס אליהם מיד ואי אפשר להתקדם עד שהם נגמרים. הפרעות אתם יודעים. ארגונים בוגרים מוצאים דרכים להתמודד עם ההפרעות כך שהם לא יפריעו להתנהלות השוטפת של העבודה, למעשה מגנים על הפיתוח מפני ההפרעות הללו, וכמו להיות בתוך מקום סגור – כשיורד ברד, זה ללא ממש מפריע.

 

image8. ארבה – ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות – כל חגב בפני עצמו הוא לא מזיק, אבל פתאום הם מתאגדים להם ומייצרים את ארגון החגבים העולמי, ומגלים שיחד הם ממש יכולים להשתלט על נתח משמעותי מהעוגה. כך גם למשל ה-Scrum alliance שהיווה מרכיב חשוב בהפצה של אג’יל וסקראם, אבל היום נראה רוב ענינו הוא לעשות כסף וחלק תעודות שהמשמעות שלהן מוטלת בספק, לדעתי לפחות.

 

image 9. חושך – אולי המכה הקשה מכל לארגוני תוכנה (ובכלל), הרבה ארגונים שאני רואה ומכיר חיים בחושך מוחלט, הם לא יודעים מה קורה, איך הולך, מי הולך, אין שקיפות, אין הבנה אמיתית של המצב והבעיות. חיים בחושך.כשחיים בחושך אי אפשר לדעת מה הכיוון הנכון, קשה לראות את המכשולים. לא נעים.

 

image 10. מכת בכורות – מכת הבכורות הייתה המכה שגרמה לפרעה לשנות את דעתו ולשחרר את עם ישראל לחופשי. אין מכת בכורות אחת, יש הרבה, לכל ארגון יש כזאת, לפעמים מבינים מה המכה הזאת מאוחר מידי לפעמים לא. תחפשו מה היא מכת הבכורות שלכם, מה יגרום לארגון שלכם לשנות את דרכיו, ברגע שתמצאו את המכה, תנסו להציג אותה לארגון ואז אולי.. אם מצאתם את המכה שלכם, תוכלו גם אתם להוציא את הארגון שלכם לחופשי – מחושך לאור.

 

חג שמח!!!image