Posts tagged ‘Leadership’

פגישה מספר 3 – Agile practitioners IL

IMG_0534מפגש שלישי של קבוצת Agile Practitioners IL מאחורינו, ואיך אומרים? ש”פעם שלישית גלידה”, אז אמנם גלידה לא היתה שם, אבל פירות מאפים ושתיה כן :)

אני רוצה לפתוח בתודה גדולה גדולה לאיליה מ-CA שעזר לארגן את המפגש, ול-CA שתרמו את האודיטוריום הנחמד שלהם למען המפגש השלישי של הקבוצה. אני מקוה שנמשיך לראות את רוח ההתנדבות הזו בקרב חברי הקבוצה, וכבר הבנתי שיש מתנדבים לפעם הבאה. יופי!

המרצה העיקרי (והיחידי) היה לא אחר מאשר רועי אושרוב, שהסכים לתרום מזמנו וקבוצה ולהעביר לנו מפגש מעניין ואנרגטי במיוחד.

IMG_0533המפגש הזה עסק במנהיגות, נושא שללא ספק אף לא יורד מהכותרות, ואני מאוד נוטה להסכים עם רועי אושרוב שטוען ובצדק ושהנושא לא מקבל מספיק תשומת לב,
רועי מזכיר את העובדה שברוב הספרים שקשורים לאג’יל סקראם XP  וכו’ נטענת הטענה שהצוותים הכי טובים הם Self-Organizing, וכמעט שאין ויכוח עם הנושא הזה, מה שחסר זה האיך.
איך עוזרים לצוות להפוך להיות כזה, ואם הצלחתי להבין את המסר שניסה להעביר רועי הוא שבשביל לעזור לצוות להיות נוהל עצמית, אז צריך קודם כל להבין באיזה שלב הוא נמצא.

 

IMG_0530רועי מציע מודל שכולל שלושה שלבים של צוות:
Chaos Learning Self-Leading

וקודם כל על ראש הצוות או מנהיג הצוות או הסקראם מסטר או מי שלא יהיה שאחראי לעזור לצוות להתנהל, להבין באיזה שלב הצוות נמצא, ולהתנהל בהתאם.

עיקר ההרצאה היה עשר טעויות נפוצות שר”צ צוותים עושים (המצגת כאן), ההרצאה לטעמי היתה מעניינת ומעשירה, ואני גם מאוד נהניתי מהדיונים שהתפתחו תוך כדי ההרצאה ובסופה, יש לציין את הסבלנות של רועי לענות לכל אחד ולהסביר את הרעיונות שלו.

בחלק השני (או אולי השלישי ?) רועי העביר תרגיל שעוזר מאוד להמחיש את הטעויות שהוא דיבר עליהם ואיך חלק מהשיטות שהוא הציע יכולות לעזור להתגבר על הקשיים.
התרגיל היה למעשה להיות ר”צ לצוות של שני אנשים, שלכל אחד מהם “חיסרון” או התנהגות בעייתית, כשהמטרה היתה לבנות משהו מלגו (בית או סירה) תוך התמודדות עם אנשי הצוות. מעבר להיותו של התרגיל מעניין, הוא גם היה מצחיק בטירוף! היה כיף.

כבר לא יכול לחכות יותר למפגש הבא.

מטריקות בע”מ

לפני כשבוע השתתפתי בקורס של יורגן אפלו בנושא ניהול ומנהלים בסביבה אג’ילית. שם הקורס הוא זהה לשם הספר שהוא כתב Management 3.0.

הקורס מורכב מהרבה חומר תיאורטי ולא מעט תרגילים שמתבצעים בקבוצות. אחד הנושאים שיורגן מדבר עליהם הוא שבמקרים מסוימים הארגון מתייחס לדברים מורכבים כאל דברים פשטניים, ואין הבנה עמוקה מספיק של המשמעויות של פעולות, אפילו טריוויאליות, שהמשמעות שלהן במערכת מורכבת אדפטיבית (Complex Adaptive System) הן לא לינאריות ויש להן תוצאות לא צפויות, לפחות במידה מסוימת.

 photo

אחת מהפעולות הללו היא קביעת יעדים ומדידתם ע”י שימוש במטריקות כאלה ואחרות. עוד נחזור לזה.

ביום השני של הקורס יורגן דיבר על ההתייחסות הבעייתית לעתים של “אנשי האג’יל” ואני ביניהם לנושא של ערך ללקוח, רובנו חוזרים שוב ושוב על המנטרה “תפקידו של הארגון הוא לייצר ערך ללקוחות שלו”, יורגן טוען, ולטעמי בצדק, שזו התייחסות פשטנית מידי, ילדותית אפילו, רק ערך ללקוח? זה התפקיד של הארגון? מה עם ערך לעובדים? לקהילה? ערך לבעלי המניות? או לספקים? ומה עם עוד דברים שהארגון מספק כגון זמן, כלים וכו’

הוא כנראה צודק, אבל זה נושא אחר, בנושא הבטחתי לדבר על מטריקות, אז איפה הערך ללקוח איפה ? 😉

במסגרת הנושא יורגן הציג טבלה ובה שבע עמודות שמייצגות את הישויות שהארגון מייצר משהו עבורן, וכמו כן 7 פרספקטיבות של המשהו הזה, דברים כגון: זמן, כלים, ערך פונקציונליות ועוד, יורגן ביקש שנמצא KPI’s שונים בשביל למדוד את הדברים הללו.
לדוגמא: מדד לשימוש בכלים מהפרספקטיבה של האינדיבידואל יכול להיות “WTH(What the hell) Per minute” – למי שלא מבין, למדוד כמה פעמים בדקה אומר “מה לעזעזל?” מי שמשתמש בכלי מסוים.

photo

הדבר המדהים שקרה בתרגיל הזה שהצלחנו בתוך זמן קצר מאוד למצוא עשרות של מדדים לנושאים השונים, אפילו החלטנו בצוות להקים חברת סטארט-אפ שמייצרת מדדים לארגונים.
דבר שגרם לי לחשוב: כמה בקלות ארגונים מוצאים מדדים אם הם רוצים, כמה בקלות מצליחים לעוות תפיסת מציאות בעזרת מדדים או אפילו לייצר מציאות חדשה עקב המדדים החדשים שהוצבו. מלחיץ.

אנו בטוח שרוב הקוראים מודדים או נמדדים בעזרת מדדים כאלה ואחרים, ומזמין אותכם לחשוב:
– האם המדדים עוזרים לכם או מרחיקים אותכם מהיעדים שלכם ?
– האם אתם מודעים לכך שמדדים מספריים הם פשטניים מידי ונוטים לייצר תופעות לוואי לא רצויות ?
– האם יש לכם סיבה טובה למדוד את מה שאתם מודדים, או שהמדד רק משמש (או לפחות ככה אתם חושבים) הכוונה לעובדים שלכם ?

לסיום ניקח דוגמא קלאסית: ישנם ארגונים שמודדים את כמות הבאגים שנפתרים ומתגמלים ע”פ המדד הזה. הם חושבים שככה תהיה יותר מוטיבציה למפתחים לפתור באגים, הם חושבים שע”י הצבת היעד הזה יהיה שיפור באיכות, הם חושבים שזה משדר לעובדים שהדבר הכי חשוב זה לפתור באגים, אבל… הם שוכחים ש:

You get what you measure

מה שאנשים אינטליגנטיים עושים, ואם אתם קוראים את הבלוג הזה אתם בוודאי אינטליגנטיים, הם מוצאים דרכים להגיע ליעד הזה, למשל: לייצר באגים.
כשיש הרבה באגים קל לפתור הרבה באגים, לא? הנה קיבלתי בונוס של 150%, יופי!

בבקשה, לטובתכם, תשימו לב טוב טוב מה אתם מודדים, למה, והאם אולי כדאי לשקול להפסיק למדוד לפחות חלק מהדברים, אם לא את כולם.

מנהיגים מנצחים

תודה לאילן קירש על ההשראה והלינק

שיעור קצר במנהיגות

תודה ליוקה לינדסטרום  (Jukka Lindstrom) ששלח לי את הסרטון הזה.