Posts tagged ‘Priotitization’

צוותי פיצ’ר – Feature teams

יש לי חוב אליכם מהפוסט על שיטת הקבנוס. הבטחתי הסבר על צוותי פי’צר. הנה הוא. קריאה מהנה.

component_teamרוב הארגונים שאני פוגש עדיין עובדים במבנה צוותים שמבוסס על מודול או קומפוננט. המונח המקצועי הוא Component team.
כלומר, במצב שבו יש מספר קומפוננטות במערכת, למשל: GUI, BL, SERVER, INFRA אז כל צוות הוא מומחה בקומפוננט מסוים. קלאסי.

יש שיגידו שלמבנה הזה יש יתרונות בתחומים כגון טיפוח מומחיות ומקצועיות, בחסכון בצורך להעברת ידע בין צוותים, ואפילו בעידוד של ארכיטקטורה יותר נכונה.

אבל למבנה הזה גם יש (בעיקר) חסרונות… בואו נתעמק לשניה במבנה הזה וננסה להבין מה ההשפעות שלו על פרויקטארגון תוכנה.

נתחיל מדף חלק – יום 0 של הפרויקט.
יש לנו רשימת פיצ’רים לגירסה הקרובה, חמישה במספר. הפיצ’רים הללו לא דורשים רמת מאמץ זהה מכל הצוותים, יש פיצ’רים שדורשים יותר עבודה ב-Gui ויש כאלה שיותר עבודה ב- Server וכו’. הנה דוגמא: הטבלה מציגה עבור כל פיצ’ר את התפלגות המאמץ באחוזים לפי מודול.

מספר פיצ’ר A B C D
1 20 30 50 0
2 40 20 0 40
3 0 80 20 0
4 50 0 50 0
5 20 0 70 10

component_team_pie ובואו נניח לשם הפשטות שכל אחד מהפיצ’רים דורש את אותה כמות מאמץ כוללת. למשל כל פיצ’ר ברשימה הוא חודש.
יוצא שאין איזון בין הצוותים בכמות המאמץ הנדרשת לגירסא. מה זה אומר?
שיהיו צוותים מאוד עמוסים ויהיו צוותים מאוד פנויים. שיהיו צוותים שיהפכו לצוואר בקבוק, ויהיו צוותים שיהפכו למטרד.
מה עושים אירגונים במצב הזה? בד”כ או שהם משנים את מבנה הצוותים (שוב…) או שהם ממציאים עבודה לצוותים המובטלים כגון משימות שכתוב מחדש של הבאגים או אולי לסייד את הקירות :) או שהם פשוט משנים את כמות כח האדם, או במילים אחרות: מפטרים ומגייסים.

לדעתי אף אחת מהאפשרויות שהזכרתי… איך נאמר… לא להיט. הייתם רוצים לעבוד במקום שבו יתחלף לכם הצוות כל הזמן? הייתם רוצים לעבוד במקום שאתם עושים עבודה סתם? הייתם רוצים לעבוד במקום שמפטרים כל הזמן? אני מקווה שהתשובה לשאלות היא לא.

מה האפשרות שרוב הארגונים לא שוקלים (אולי כי הם לא מכירים אותה) לשנות את המבנה של הצוותים כך שלא יהיה מאורגן לפי מודולים אלא לפי איזורים פונקציונאליים, או כפי שקוראים למבנה הזה בשפה המקצועית: צוותי פיצ’ר -  Feature teams.

צוותי פיצ’ר הם צוותים שלא מסודרים לפי התמחות של מודול אלא לפי התמחות של איזור פונקציונאלי, לדוגמא: צוות Security, צוות דוחות, צוות ניהול פריטים וצוות אדמיניסטרציה,כשכל צוות בעצם מפתח התמחות באיזור פונקציונאלי מסוים ולא באיזור טכני מסוים, רגע…בעצם  אני מניח שלמרות שהצוות של הדוחות למשל “נוגע” בכל המודולים, ברוב הפעמים הוא נוגע באותם איזורים בקוד, כלומר בכל זאת ישנה התמקדות טכנית מסוימת.

feature_areas היתרונות של מבנה ארגוני עם צוותי פיצ’ר הם אדירים לדעתי:
– לכל אחד מהצוותים יש יכולות וידע בכל אחד מהמודולים – חלוקת ידע טובה.
– כל צוות מייצר פונקציונאליות E2E. יותר מתאים לפיתוח אג’ילי איטרטיבי.
– מוריד את צווארי הבקבוק בפיתוח באופן משמעותי, ובטווח הארוך אף מבטל אותם לחלוטין.
– מאפשר את הגמישות הנדרשת לפיתוח אג’ילי – אפשר להתחיל ולפתח בסדר שמוכתב מתוך צורך עסקי ולא מתוך אילוצים אחרים.
– דורש יותר תקשורת, סנכרון ותיאום בין הצוותים – שזה לטעמי דבר טוב.

באופן אישי אני לא מצליח להבין ארגונים שלא רוצים לעבוד למבנה כזה, אבל, זה לא הדבר היחיד שאני לא מבין… :)

בעתיד הקרוב אני אכתוב על מאיפה להתחיל. איך להפוך ארגון ממבנה קלאסי (צוות קומפוננט) למבנה אג’ילי (צוותי פיצ’ר).

כל אחד הוא מיוחד

בזמן תכנון הספרינט רוב הצוותים שאני מכיר מתחייבים לתכולה המקסימאלית האפשרית (ולעיתים אף יותר), למעשה הם מנסים להלך על החבל הדק שבין הניסיון להספיק יותר, והרצון לא לגמור את הספרינט “עם הלשון בחוץ”.

כלומר, אני יוצא מנקודת הנחה שכשצוות מתחייב לתכולה לספרינט מסוים, אז בחלק גדול מהמקרים אין מקום להכניס אפילו קיסם, ולעיתים גם נאלצים להוציא משהו.

imageולשמחתי חלק גדול מה-Product owners כבר הפנימו את הנקודה הזו והם מבינים, ועזבו רגע אסורמותר, שלא כדאי לשנות תכולה במהלך הספרינט. יופי !
עקב כך, אותם POs דואגים בין השאר לסדר את הבקלוג לפי עדיפות פיתוח אמיתית… כמעט.

אבל מה ? חלק מהם מצאו פתרון נהדר (עבורם לפחות). מה שהם עושים זה לתעדף, אבל בערך, לפי ספרינטים, כלומר, כל הפריטים שנכנסים לספרינט הם באותה עדיפות.
למה הם עושים את זה? לא יודע בודאות, אבל אני יכול לנחש על בסיס שיחות איתם, הם עושים את זה משתי סיבות עיקריות:
1. זה נותן להם את החופש לשנות את העדיפות במהלך הספרינט, אפילו מספר פעמים.
2. זה “”חוסך” להם עבודה ומאמץ של להחליט עבור כל פריט בקלוג בנפרד מה יותר חשוב ממה. (לדעתי מתעצלים… ומצטער אם מישהו נעלב).

טוב, נו, אז מה? מה כל כך בעייתי בלשנות את העדיפות תוך כדי הספרינט? הבעיה היא שזה מאפשר לשנות בזמן אמת את מה שהצוות עובד עליו.
נניח שהצוות התחיל עם פריט שבבוקר בהיר אחד הוחלט שהוא בעדיפות הכי נמוכה, אז הדבר “הסביר” מבחינת ה-PO הוא לעבור לדבר שבעדיפות הגבוהה בכדי להוריד את הסיכון שהפריטים בעדיפות הגבוהה לא יפותחו.

טוב, נגיד, אבל מה הסיפור ? הסיפור הוא שמאוד חשוב פוקוס, מאוד חשוב ניצול זמן וצמצום הבזבוז (Waste) אחד הבזבוזים הידועים הם מעבר בין משימות או מיקבול של דברים. זו התנהגות שגורמת לאיבוד ידע, לאיבוד זמן, ולמלאי של קוד לא גמור (עוד פרטים כאן), ולכן כדאי, רצוי, מומלץ, חשוב לתעדף את הבקלוג בצורה שלכל פריט תהיה עדיפות ייחודית, וזה אפשרי תמיד.