Posts tagged ‘Project’

איך מארגנים מסיבה לילדים?

תשאלו את דיוויד…

עשרת המכות

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל חברות התוכנה בְּמִצְרַיִם, וְאֵלּוּ הֵן:

image 1. דם – הדם שמקיזים פעם אחר פעם בשעות נוספות, ובסופי שבוע בעיקר אנשי הפיתוח, שלמעשה משלמים את המחיר של בעיות ארגוניות, בעיות שגם אם הן נוצרות בפועל על ידם, מקודם בד”כ נמצא במקום אחר במערכת.

 

image 2. צפרדע – אומרים שאם שמים צפרדע במים רותחים , היא תקפוץ מיד החוצה, לעומת זאת – אם תשימו אותה בסיר עם מים קרים ותחממו אותן לאט, הצפרדע לא תשים לב לשינוי הטמפרטורה ותישאר בסיר עד הסוף המר. ככה בדיוק ארגונים ותוכנות מגיעות לסופן המר, אם לא בודקים ומשקפים על המצב באופן קבוע אנחנו פשוט לא מרגישים בהתדרדרות.

 

image 3. כינים – באגים – מה עדיין לא אמרו על באגים, כמה כבר נכתב על זה, עוד משחר הימים. מתי תבינו שיותר זול לייצר מערכת בלי באגים (או לפחות כמעט בלי) מאשר לייצר מערכת עם באגים ולשלם על התיקון שלהם? באגים כמו כינים הם קטנים, מעצבנים ומגרדים, ואפילו מדבקים מאוד.

 

image 4. ערוב – לפי חלק מן הפרשנים המודרניים יותר הכוונה למכרסמים או מזיקים שעלולים להרוס את הארץ – מכירים את המכרסמים האלו? אלה שמסרבים ללמוד דברים חדשים? לא מוכנים לשמוע על Unit test או Refactoring, מה שכן הם תמיד ישמחו לכתוב את התשתית החדשה. תעצרו אותם לפני שיהיה מאוחר מידי!

 

image 5. דבר – הוא שם כולל לשלוש מחלות הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב – שלושת המחלות המדבקות שאני בוחר לציין הן : גאנטים, הערכת מאמצים ביחידות אבסולוטיות, חוצצים (Buffers), המחלות הללו, לא רק שמדבקות ומתפשטות מהר, הן הורגות את הפרויקט עוד לפני שהוא התחיל ע”י יצירת אשליה של ביטחון וודאות, ואם זה לא מספיק, אז גם המחלות הללו מספקות אילחוש כללי למשך רוב זמן הפרויקט, והאילחוש מתפוגג רק לקראת סוף הפרויקט (ראו מכה ראשונה).

 

image 6. שחין – צרעת – בעבר הלא רחוק נחשבה מחלת הצרעת חשוכת מרפא והטיפול המקובל היה או חוסר טיפול או כריתת איברים. למה הדבר דומה? בעיות ב-Design. עד שלמדנו להשתמש ב-Refactoring כמו שצריך, בכל פעם שגילינו בעיות בדיזיין עמדו בפנינו שתי אפשרויות. או שכתוב של קטעי קוד שלמים מאפס, או לתת לתוכנה למות. היום, כמו הצרעת שניתן לרפא ע”י תרופות, ניתן לתקן בעיות רבות של דיזיין ע”י Refactoring.

 

image 7. ברד – כמו חתיכות הקרח הללו שנופלות מהשמיים בהפתעה, כך גם בתוך ארגונים ישנן מידי פעם הפרעות, דברים דחופים כאלה שחייבים להתייחס אליהם מיד ואי אפשר להתקדם עד שהם נגמרים. הפרעות אתם יודעים. ארגונים בוגרים מוצאים דרכים להתמודד עם ההפרעות כך שהם לא יפריעו להתנהלות השוטפת של העבודה, למעשה מגנים על הפיתוח מפני ההפרעות הללו, וכמו להיות בתוך מקום סגור – כשיורד ברד, זה ללא ממש מפריע.

 

image8. ארבה – ארבה הוא השם שניתן לחגבים המתאגדים בלהקות – כל חגב בפני עצמו הוא לא מזיק, אבל פתאום הם מתאגדים להם ומייצרים את ארגון החגבים העולמי, ומגלים שיחד הם ממש יכולים להשתלט על נתח משמעותי מהעוגה. כך גם למשל ה-Scrum alliance שהיווה מרכיב חשוב בהפצה של אג’יל וסקראם, אבל היום נראה רוב ענינו הוא לעשות כסף וחלק תעודות שהמשמעות שלהן מוטלת בספק, לדעתי לפחות.

 

image 9. חושך – אולי המכה הקשה מכל לארגוני תוכנה (ובכלל), הרבה ארגונים שאני רואה ומכיר חיים בחושך מוחלט, הם לא יודעים מה קורה, איך הולך, מי הולך, אין שקיפות, אין הבנה אמיתית של המצב והבעיות. חיים בחושך.כשחיים בחושך אי אפשר לדעת מה הכיוון הנכון, קשה לראות את המכשולים. לא נעים.

 

image 10. מכת בכורות – מכת הבכורות הייתה המכה שגרמה לפרעה לשנות את דעתו ולשחרר את עם ישראל לחופשי. אין מכת בכורות אחת, יש הרבה, לכל ארגון יש כזאת, לפעמים מבינים מה המכה הזאת מאוחר מידי לפעמים לא. תחפשו מה היא מכת הבכורות שלכם, מה יגרום לארגון שלכם לשנות את דרכיו, ברגע שתמצאו את המכה, תנסו להציג אותה לארגון ואז אולי.. אם מצאתם את המכה שלכם, תוכלו גם אתם להוציא את הארגון שלכם לחופשי – מחושך לאור.

 

חג שמח!!!image

תכנון פרויקטים בסקראם.

clip_image002אחת התפיסות המוטעות הנפוצות ביותר, היא שפרויקטים שמתבצעים בסקראם לוקים בחסר באספקטים של תכנון, כמובן שההפך הוא הנכון, מניסיוני בפרויקטים אג’ילים מתעסקים באלמנטים של תכנון לא פחות ואף יותר מהשיטות מסורתיות. זה נכון שבפרויקט בסקראם אין שלב בתחילת הפרויקט שמוקדש כולו לתכנון, אנליזה והערכות זמנים “מדויקות” של הפרויקט, אך לעומת זאת, על סמך המידע הקיים בכל רגע נתון, אנו מנסים לקבל תמונה טובה ככל שניתן על מצבו האמיתי של הפרויקט. בפסקאות הבאות אנסה לתת לכם טעימה מתהליך תכנון פרויקט Scrum.

נתחיל במספר נקודות:

  • אם נחזור רגע להערכת משימות בשיטה אג’ילית, יש שבוחרים (ואני גם ממליץ) להשתמש ביחידות מידה יחסיות שנקראות Story points (ראו הרחבה בפוסט בנושא).
  • אחד המאפיינים הבולטים של שיטות ה-agile השונות וביניהן Scrum הוא איטרציות קבועות בזמן שבסופן הצוות מספק תוכנה עובדת (Done), היתרון העיקרי של איטרציות שכאלה, הוא קיומו של “דופק” קבוע לפרויקט, שמאפשר לנו לקבל תמונה לא רעה בכלל על מצב הפרויקט והתקדמותו, אחד המדדים החשובים שניתן לקבל כאשר עובדים באיטרציות הוא כמה תפוקה הצוות (או הצוותים) מסוגל לספק באיטרציה אחת (במקרה של סקראם ספרינט), נהוג לכנות את המדד הזה בשם Velocity.
  • רשימת הדרישות נמצאת בתוך מסמך שאנו מכנים Product backlog, המסמך מאופיין בכך שבכל רגע נתון, הפריטים בו מסודרים לפי הסדר שבו אנו מבקשים לפתח אותם.

טוב, אז מה היה לנו שם ? רשימת דרישות ממוינת לפי הסדר שבה הדברים אמורים להיות מפותחים, לכל פריט ברשימה יש הערכת מאמץ ביחידה כלשהיא, ויש לנו גם כמה יחידות מידה אנו מסוגלים לסיים באיטרציה, מכאן מה שנשאר זה רק היגיון פשוט.

אז מה אנחנו רוצים לתכנן ? התכנון מתבצע ברמות שונות:

  • יומית – בכל יום אנו מבצעים ישיבה ובודקים האם אנו עומדים בהתחייבויות שלנו לספרינט הקרוב.
  • · ספרינט – בתחילתו של כל ספרינט אנו מבצעים ישיבה שבה הצוות מתחייב לסיים מספר פריטים מרשימת הדרישות – Product backlog.
  • · גרסה (Release) – תכנון גרסה תלוי בעיקר בסוג הגרסה, אני אחלק את הנושא לשני סוגים: גרסה עם קבוע זמן, וגרסה עם קבוע תכולה.
    • כאשר הקבוע הוא הזמן, אז פעולת התכנון מנסה להעריך כמה מתוך התכולה ניתן להכניס עד התאריך הנקוב, עושים זאת ע”י בדיקה של כמה איטרציות נכנסות עד תאריך שחרור הגירסא ומתוך מספר האיטרציות ניתן להעריך תוך שימוש בנתון ה-‘velocity כמה מתוך הפריטים ברשימה נספיק לפתח.
    • כאשר הקבוע הוא התכולה, אז פעולת התכנון מנסה להעריך לכמה איטרציות נזדקק ע”מ לסיים את הפריטים שהוקצו לגרסה, זאת ע”י סכימה של הערכות המאמצים של הפריטים שאמורים להיכלל בגרסה, וחלוקת המספר שהתקבל ב-velocity. התוצאה מספקת לנו את מספר האיטרציות שאנו זקוקים להם על מנת לסיים את התכולה.
      בשני המקרים, ככל שהמידע שבידינו מהימן יותר, כך פעולת התכנון תספק הערכות טובות יותר.
  • ניתן ואף נהוג לתכנן ברמות נוספות כגון: רמת המוצר (סה”כ הדרישות לכלל הגרסאות).

תאמינו או לא אבל זהו. היופי בתהליך הזה הוא בפשטות ובהיגיון שבו, וכמו שאני מקווה שראיתם, התכנון הוא חלק חשוב ומשמעותי בניהול פרויקטים אג’ילים ו-Scrum בפרט.