Posts tagged ‘proof’

ההוכחה שאג’יל עובד.

clip_image001שינוי משמעותי כגון שינוי של שיטת עבודה הוא שינוי קשה לרוב האנשים, ולכן לפני שאנשים מוכנים לשקול את ביצוע השינוי אחת השאלות שעולות היא “האם השינוי הזה טוב בשבילי?”. השאלה היא כמובן לגיטימית ועניינית מאוד.
אם תקראו חומר ברשת, וחומר כתוב בנושא אג’יל וסקראם, תגלו שכרגע יש סוג של הימנעות מלהתעסק בחיפוש מדדים וראיות ששיטות אג’יליות וסקראם בפרט, עובדות.
באופן אישי אני חושב שבשלב הזה התעסקות בשאלות כאלה יכולה אמנם להפיק תועלת מסוימת אך לדעתי הנזק שעלול להיגרם הוא גדול יותר, בשורות הבאות אסביר למה אני חושב כך.
• הרגע הגענו… – קודם כל יש להפנים את העובדה שמדובר בנושא חדש, התפיסה האג’ילית הינה דבר חדש. סקראם, שנחשבת ע”י חלק מהאנשים למתודולוגיה האג’ילית הוותיקה ביותר, הייתה בשימוש לראשונה באמצע שנות התשעים, וגם זה, בקנה מידה מזערי. Extreme programming – שהיא אולי השיטה הנפוצה ביותר בתחום כיום, הוגדרה לראשונה בסוף שנות ה-90, ורק בשנת 2000 פורסם הספר הראשון שמתאר את השיטה. אז אתם מבינים שכל הסיפור הזה הוא די חדש.
למרות כל זאת, קיימים מחקרים שמצביעים על כך שחלק גדול “מהעובדות” שעליהן מתבססות המתודולוגיות המסורתיות, ובפרט שיטת המפל, הן עובדות שווא, כמו כן קיימים מספר תחומים אשר יעילותם היא כבר קונצנזוס די רחב בתעשיית התוכנה, דברים כגון תכנות בזוגות (pair programming), צוותים מנוהלים עצמאית (self directed teams) ועוד.
• עוד לא למדנו איך למדוד – עקב הרגלי העבודה שלנו בשיטות המסורתיות, ובהתבסס על הנחות היסוד שמהוות את הבסיס לשיטות אלו, היה קל באופן יחסי למדוד הצלחה, תפוקה או כישלון במונחים “אובייקטיביים”. כל מה שהיינו צריכים לעשות זה להשוות את התוכניות למציאות, ככל שהיינו קרובים יותר לתוכנית נחשבנו מוצלחים יותר, זה קל.
בפרויקטים אג’ילים הנחת היסוד היא שלא ניתן לייצר תוכנית מספיק טובה שתשמש אותנו לכל אורך הפרויקט, דבר זה מייצר בעיה למדוד הצלחה או כישלון בכלים הרגילים, מכאן ברור שהצלחה או כישלון של פרויקט אג’ילי היא דבר שקשה יותר למדוד, הרי עדיין אין נתון חד משמעי שניתן לבדוק מולו את ההצלחה. בעיה.
המדדים שמצביעים על הצלחה של פרויקט אג’ילי לפי דעתי קשורים בעיקר לשני תחומים: שביעות רצונו של הלקוח ואיכות. מכיוון שהראשון הוא סובייקטיבי לחלוטין הרי קשה (למרות שאפשרי) למדוד את נתון זה, ואף קשה יותר לייצר סטטיסטיקות שמתבססות על נתון זה.
נותר לנו מדד מהימן אחר שהוא האיכות, על איכות כבר דיברתי לא מעט, אבל למרות שאין לי כל סטטיסטיקה, ובודאי שאני לא מייצג שום מדגם, הפרויקטים האג’ילים שלקחתי בהם חלק הצטיינו באיכותם פי כמה מהפרויקטים ה”לא אג’ילים”.
לסיכום הנקודה, קשה הרבה יותר למדוד הצלחה של פרויקטים אג’ילים.
• מי שמבקש הוכחות, מחפש משהו אחר – יכול להיות גם שחלק מאותם אנשים שמבקשים הוכחות ל”איכותה” של התפיסה האג’ילית למעשה לא מחפש חיזוקים בכדי לאמץ תפיסה זו. בחלק מהשיחות שאני מבצע עם אנשים אני חש לעיתים כי כשהם שואלים שאלות הם לא באמת מחפשים לחקור, להבין ולבדוק את האפשרות לאמץ תפיסה חדשה, אלא מנסים בכל הכוח להמעיט בערכה של תפיסת עולם שלא נוח להם איתה. האם אנשים אלו ריאלים מספיק בכדי להפנים את העובדה שפיתוח תוכנה בבסיס אינו תהליך פשוט ובטח שלא מושלם? האם הם מוכנים לקבל את העובדה שמה שאני מספר עליו הוא לא פתרון הקסם אלא הצעה לשיפור? האם בכלל הם באמת מחפשים הוכחה שזה עובד, או שמא מחפשים את אותה תחושת ביטחון מזויפת שנגזרת מהאמונה שאם משהו עבד למישהו אחר הוא מתאים גם להם?
דבר אחרון אולי בנושא זה, רבים שאותם אנשים שטוענים שהתפיסה האג’ילית אינה טובה, כלל אינם מכירים או מבינים אותה. לעתים הבקשה הלא מקוימת להוכחה, משמשת אותם כמנגנון הגנה מפני השינוי המתבקש.
טוב, אחרי שטענתי שלדעתי התעסקות בשאלת ההוכחה היא מיותרת בעת זו, בכל זאת צריך שיהיה משהו, לא? אז אם תסתובבו קצת ברשת של הכפר הגלובלי שלנו שנקראת האינטרנט, תוכלו למצוא לא מעט דעות חיוביות, בלוגים, קבוצות דיון וכדומה בנושא, כמעט כולם משבחים את העניין, כמעט כולם מביעים שביעות רצון גבוהה מהמעבר לחשיבה אג’ילית. ישנם סקרים של גופים לא נייטרלים שמראים שביעות רצון גבוהה ממעבר למתודולוגיות אג’יליות – זה גם משהו לא? בנוסף יש לא מעט סיפורים (case studies) על מעבר לתפיסה האג’ילית, ואף אוסיף ממש בקרוב דף באתר שמרכז לינקים בנושא.
על היתרונות של התפיסה כבר כתבתי לא מעט ועוד אכתוב הרבה, אם אתם מאלה שלא מוכנים לנסות עד אשר תוגש להם ההוכחה שזה עובד על מגש של כסף (וזה לגיטימי לגמרי מבחינתי) אני מזמין אתכם להישאר קשובים, להמשיך לקרוא ולהתעניין בנושא, ומקווה שיום אחד יקרה אחד מהשניים: תסכימו לתת צ’אנס לנושא, או שמישהו יספק איזה שהוא סקר שירצה אתכם.