Posts tagged ‘Self organization’

תמיד מאשימים את ה-ש.ג. ובצדק.

כשהייתי ילד, בוא נאמר, לא הייתי התלמיד הכי שקדן בכיתה, למעשה היו קוראים להורים שלי כל כך הרבה עד שההורים שלי היו מגיעים לביה”ס מתוך הרגל, אפילו בלי שקראו להם, בכדי לראות איזה צרות חוללתי הפעם.

מה שאני עוד זוכר בבהירות גדולה, זה שכל שנה, לקראת סיום החופש הגדול הייתי מחליט שהשנה זה יהיה אחרת, השנה אני אכין שיעורים, השנה אני אהיה תלמיד טוב ומנומס, לא אפריע בכיתה, לא אעתיק במבחנים, לא אמרח במרגרינה את הלוח ולא אשתמש ברובה “טו טו” על תלמידים אחרים כשהמורה לא שם לב.
בכל שנה החלטתי את זה בלב שלם, אני זוכר שלקראת תחילת השנה היינו הולכים וקונים את כל הציוד, המחברות, כלי הכתיבה, קלמר. היינו עוטפים אותם יפה יפה, היתה מין התרגשות באוויר. אבל מה, כל שנה אותו סיפור, הרצון הטוב שלי וההחלטה שלי החזיקה מעמד לכל היותר שבועיים, אחרי שבועיים הבנתי שהרבה יותר כדאי לי לשחק כדורגל מלהכין שיעורים, הרבה יותר מעניין להציק לילדים אחרים מלהקשיב למורה לספרות, והמחברות והספרים שלי מצאו את עצמם בבית עקב המשקל וחוסר הנוחות הכלולים בלשאת תיק עד לבית הספר.

רגע לפני שאתם מאבדים תקוה שימו לב שזה כן החזיק שבועיים, לא יום, לא יומיים, שבועיים – לא רע. מה קרה בשבועיים האלה שלא הצלחתי להתמיד? קרו לא מעט דברים, נחשפתי ללא מעט פיתויים ו..לא עמדתי על המשמר, לא עצרתי בסוף כל יום לשאול את עצמי איך היה יום? איך אני עומד ביעדים שלי? איך נראים המדדים?

כמובן שדוגמת ביה”ס היא לא מושלמת, אבל היא מתאימה.

מידי פעם, מישהו מחליט על שינוי, שינוי תהליך, שינוי בשיטות עבודה, מעבר לסקראם, שינוי לצוותים מנוהלים עצמאית, מעבר ל-TDD, מנסים CI, לנסות Pair programming, וכדומה.
אין לי סטטיסטיקה אבל לפי ניסיוני לפחות בחצי מהמקרים השינוי לא מצליח בטווח הארוך, צוות הסקראם מפסיק לעשות רטרוספקטיבות ודיילי, ראש הצוות בסוף כן אומר לצוות מה ואיך לעשות, כותבים בדיקות אחרי הקוד ולא לפניו, הבילד אדום במשך ימים שלמים ואף שבועות, וכו’.

למה זה קורה? כמובן שמהרבה סיבות, אבל אחת הדרכים לנסות ולמנוע את זה היא לעמוד על המשמר.
מה עושה שומר? קודם כל מתבונן, מסתכל על הסביבה ומתריע כשיש משהו חשוד.
בנוסף השומר מפקח על מי נכנס ומי לא, בשביל להיכנס צריך אישור מתאים או בדיקה של התיק למשל. (“אהה… זה רק שעון בתוך החבילה העטופה המתקתקת, טוב כנס”).
תכונה נוספת של השומר היא שהוא נמצא שם כל הזמן, הוא לא זז ממקומו אלא אם כן מישהו מחליף אותו.

איך שומרים על שינוי, או, איך שומרים עלינו מעצמינו?

נתחיל בלהתבונן על הסביבה – שקיפות – יש לנסות ולמצוא מדדים או שיטות להתבונן על מה שאנחנו עושים, ולשקף בדרך קבע על מצבינו, האם התקדמנו? האם הלכנו אחורה? האם ההחלטה פועלת לטובתינו או נגדינו? כשנראה משהו חשוד, למשל ה-Velocity ירד ב-30% או שעלתה משמעותית כמות הבאגים, נתריע על כך, נדבר, ננתח וננסה להבין למה והאם זה קשור לשינוי שביצענו. חשוב לא פחות זה למצוא הוכחות לשיפור, אם הם קיימות, יש לחלוק אותן עם כל המעורבים (אם הם עדיין לא מכירים את הנתונים…. נו נו נו) זה יכול לעזור להניע את השינוי קדימה

נמשיך בלפקח על הכניסה – פילטר – לפני שאנחנו עושים משהו, נתייעץ, ננסה להבין האם זה עובר את תנאי הסף שלנו, למשל לפני שמחליטים לא לעשות TDD לחלק מסוים בקוד, נשאל האם זה משרת אותנו? האם יש דוגמאות שמוכיחות את זה? האם יש נתונים הפוכים? אולי הדרך שבה אנו עושים TDD היא לא נכונה? הכי קל זה לחזור להרגלים שלנו, אם נקים מנגנון סינון ובקרה נוכל להגן על עצמינו מהטבע האנושי. כדאי גם לתעד החלטות, לשמור אותם באיזה קיר או ב-WIKI כלשהוא, כך כאשר נתמודד עם שאלות כגון? מה היה הדבר שגרם לנו להחליט X? האם זאת היתה החלטה טובה בדיעבד? האם זה דומה או שונה מהפעם הזאת?  תהיה לנו יותר אינפורמציה בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה (אולי)

התכונה האחרונה שהזכרתי היא הנוכחות, עצם העובדה שהשומר תמיד שם.
יש להקפיד להמשיך ולעמוד על המשמר, בהתחלה זה הכי קשה, אח”כ זה הופך לשיגרה. להמשיך לאסוף נתונים, לדבר על הדברים, לקבל החלטות ולנסות דברים חדשים.

עמוד נח.

איך מארגנים מסיבה לילדים?

תשאלו את דיוויד…

את מי כן הייתי מעסיק ?

בהמשך לפוסט על סופרמן, חשבתי עם עצמי את מי כן הייתי שמח להעסיק.
הכי מתבקש זה כמובן המודל הקלאסי הזה של המפתח המוכשר הקואופרטיבי, בעל ידע נרחב הבנה, וכישורי עבודת צוות גבוהים. אותו כולם היו שמחים להעסיק.

imageאבל  אני רוצה להציע לכם משהו פחות סטנדרטי, אני רוצה להציע לכם את חמותי הפולניה – בוא נקרא לה הניה (תודה שרית על הרעיון לשם).

היא מגיעה לראיון עבודה, אמנם – יש לה ניסיון חיים מרשים, אבל כבר מההתחלה יש לה ביקורת, היא שואלת שאלות מתחכמות כגון “מה?! אין לכם בדיקות אוטומטיות? מה אתם בעידן האבן?”, משדרת ציניות ואולי אפילו התנשאות “נראה לי שאתם ממש צריכים מישהי כמוני כדי להציל את הספינה הטובעת שלכם”.
אם קרה ועדיין לא נמאס לכם ממנה והחלטתם לתת לה צ’אנס נוסף ולהתקשר לממליצים, יש סיכוי שתשמעו דברים כמו: “היא ממש טובה טכנית, אבל מבחינה אישית היא קצת קשה” או “על כל דבר יש לה דעה – זה יכול ממש לערער את המצב רוח של כולם”. בקיצר – לא נראת מציאה גדולה הגברת.

על פניו יש שיגידו שהבחורה הזאת נראית ממש, אבל ממש מעצבנת, לא חברותית, טיפוס אנטי, ביקורתית ועוד מגוון סופרלטיבים.שונים, ויכול להיות שהם צודקים. אבל…

אני רוצה להציע הסתכלות קצת שונה: אתם עובדים בארגון, בארגון שלכם יש סדר, יש תהליכים, יש שקט (או שלא), איזה כיף. אבל אם זה המצב אז גם יכול להיות שאתם במקום מסוכן מאוד, שמבלי לדעת אתם כרגע שקועים בשינה עמוקה, שינה שלא מאפשרת לכם להשתפר. נעים לכם וזה smell נהדר, אבל מנקודת ראות מערכתית כדאי לכם מאוד  להתעורר ולהריח את הקפה, ומי יותר מתאים לעזור לכם לעשות את זה מאותה גברת “מעצבנת” ?
הרי לא רק שהיא תגרום לכם להריח את הקפה, יש סיכוי טוב שהיא תשפוך לכם אותו על הפנים, וזה ישרוף – נהדר!
זה עלול להכריח אתכם לעשות משהו בנידון, ויכול להיות שגם תאלצו להריח עוד דברים, עם ארומה קצת פחות נעימה :)

מעבר לכך, אם לא תוותרו עליה ותנסו לאמן אותה קצת, להראות לה איך הביקורת שלה מתקבלת, ולעודד את התוכן אבל קצת לעבוד על הסגנון, קיים סיכוי שתגלו בורג חיוני במערכת שיכול להיות שהיא הרכיב שהיה חסר לכם כל הזמן, היא המאיץ של השיפור.

אבל לפני שאתם מזמנים את חמותי לראיון בכדי למלא את החלל שאולי קיים, תבדקו טוב טוב, יכול מאוד להיות שהניה כבר עובדת אצלכם, היא זאת שתמיד מעצבנת, היא נחשבת אינטליגנטית, אבל כבר לא מקשיבים לה. היא מאוד ביקורתית אבל עם בעיה של סגנון, ואפילו יכול להיות שאם תבחנו את השנים האחרונות תראו שהיא יזמה ודחפה לא מעט שינויים שנחשבים היום להצלחות במערכת, ויכול אפילו להיות שעד עצם היום הזה היא לא קיבלה שום קרדיט עליהם.

נכון, להניה יש בעיה של סגנון, אז מה ?
אני לא חושב שאין חשיבות לסגנון, אבל לצערי חלק לא קטן מהאנשים הביקורתיים היו פעם “נחמדים יותר”, אולי הבעיה היא שהארגונים שבהם הם עבדו לא נתנו להם גב ותמיכה, לא כוונו אותם נכון ופשוט תייגו אותם כ”קרציות”, מה שגרם להם להיות יותר ממורמרים, עכשיו מכיון שהאנשים הללו לטעמי הם מאוד אכפתיים בבסיס, הם לא יכולים להפסיק לבקר ולהעיר, תוסיפו על זה מרמור ותסכול וקיבלתם “בעית סגנון” או אם תרצו – את הניה. אולי כל מה שהניה צריכה בכדי לשנות את הסגנון זה קצת עידוד ותמיכה מהסובבים אותה.

אני רוצה לסיים את הפוסט בהתנצלות עמוקה והבהרה:
– התנצלות עמוקה: אני מתנצל בפני כל מי שקוראים לה הניה שנעלבה, נפגעה או כועסת עליי. סליחה, לא התכוונתי לפגוע.
– הבהרה: חמותי לא פולניה ולא קוראים לה הניה :)

אני לא הייתי מעסיק את סופרמן

image מכירים את סופרמן ?
–  זה שמציל את העולם ברגע האחרון מכאוס.
– זה שתופס את הרעים בשניה האחרונה.
– זה שתמיד מוצא את עצמו מתנדנד בין חיים ומוות ומישהו בד”כ חלש ממנו מציל אותו.
– זה גם אותו סופרמן שבמידה מסוימת מנותק מהעם, הוא נחשב חמקמק ובלתי נגיש.

מכירים אותו ?

אני די משוכנע שאתם מכירים אותו.

אני מאמין שאתם גם מכירים גירסא מקומית יותר לסופרמן:
– כזה שמתקן את הבאג שצץ בשניה האחרונה לפני תאריך היעד, בד”כ ע”י תלאי בקוד, או תיקון מקומי.
– כזה שנחשב ”עילוי” בעיקר ע”י עצמו והמנהלים שלו.
– כזה שלא טבעי עבורו לעזור ולחלוק ידע עם אחרים.
– אולי אפילו עובד בשעות לא סטנדרטיות.
– כזה שמידי פעם נתקל בבעיות שלכולם הם כבר טריוייאליות אבל הוא צריך שוב ושוב שיפתרו לו אותם.

imageאני לא הייתי מעסיק אותו.

אולי אני חריף מידי, אני לא הייתי מסכים שמישהו בארגון שלי יתנהל ככה.
נכון, יש שיאמרו במידה של צדק שהוא “מציל” אותנו פעם אחר פעם, אבל בואו נבין את המשמעות של ההצלה הזאת.נבחן את המשמעות במספר רמות:

המשמעות הארגונית:
ארגון שמעודד גיבורים ע”י ציון לשבח של מעשי הצלה – בד”כ בפורומים גדולים, למעשה באופן לא מודע (או כן) מעביר מסר לעובדים שהארגון מתגמל על בסיס מעשי גבורה, המפתחים שעובדים יום יום, יסודיים, מייצרים קוד באיכות גבוה, עם כמות באגים נמוכה, ומספר אפסי של בעיות “רגע אחרון” לא מקבלים את ההכרה שלטעמי מגיע להם, שהם למעשה המודל לחיקוי של הארגון, הם מייצגים את ההתנהגות שהארגון רוצה לעודד.
חמור מכך הארגון יגרום לכך שהמפתחים יעדיפו לפתור באגים מאשר למנוע אותם, אוי לנו, וכך יווצרו עוד סופרמנים.

משמעות צוותית:
איך מרגישים חברי הצוות של סופרמן? כנראה מרגישים קצת מקופחים, קצת פחות חשובים, אולי יש אווירה של כולנו נגד סופרמן שהופך (ללא כוונה רעה) לאיש הרע בסיפור (ראו את הסרט – “סופרמן חוזר”).
צוות כזה הוא מפולג, לא צוות שנעים לעבוד בו, ובטח לא לעזור אחד לשני, גם מאוד לא נעים להוביל צוות כזה.

משמעות אישית לחבר צוות:
חבר הצוות אולי מרגיש תסכול כלפי סופרמן ומה שהוא מייצג, אולי קנאה, אולי סתם לא מתחבר לו, אין לו רצון לעזור לסופרמן כל כך, וחבל.
הוא גם חושש לשתף פעולה איתו כי הוא לא חולק אינפורמציה עם אחרים, סופרמן גם לא בא בשעות רגילות כך שחבר הצוות מוצא עצמו תקוע לא פעם בהמתנה לסופרמן שיגיע. וכידוע – סופרמן בא מתי שהוא מחליט.

משמעות אישית לסופרמן:
סופרמן מרגיש לפעמים טוב, בעיקר כשהוא מציל את העולם ומודים לו על כך, אבל לפעמים, וזה אולי רוב הזמן, סופרמן בודד, קצת מנותק, אין לו הרבה חברים, התופעות הללו מחמירות עם הזמן ונגררות לכדי דפוסי עבודה לאורך שנים ולרוחב מקומות עבודה שונים.

אני מבקש לצאת בקריאה נרגשת לכל הקוראים: אל תעודדו סופרמנים בארגון שלכם, תעודדו עבודה טובה, עקבית, תעודדו מניעה של באגים ולא את תיקונם, תעודדו עבודה בשיתוף פעולה ולא אינדיבידואליזם.

הערה: אני לא רומז בשום אופן לא לעודד אחריות גבוהה והישגים משמעותיים, אבל צריך לבחור טוב טוב, איזה הישגים אנחנו מעודדים ומה המשמעות שלהם.

ספרינט בקלוג – Smells

clip_image002כשאני מכין תבשיל דגים למשל, אז כשאשתי נכנסת הביתה היא יכולה, מבלי להכנס למטבח בכלל, להריח שמשהו מתבשל כאן, ואפילו להבחין שזה משהו עם דגים.

באותו עקרון ניתן לחוש לגבי דברים רבים שמשהו “מתבשל”, וזאת מבלי להיכנס לפרטים.

בפוסט הזה אני הולך לדבר על ריחות של ספרינט בקלוג – Sprint backlog smells .

הדברים שאני הולך להציג עלולים להצביע על בעיה, אך לא בהכרח, הם רק אינדיקציות שאולי ישנה בעיה, ותתפלאו לדעת (ואולי לא תתפלאו) כמה אפשר ללמוד מתוך מבט חטוף בספרינט בקלוג.

“אין ריח” – אחד הדברים הבעייתיים שיכולים לקרות זה שלא ניתן להריח בכלל את הספרינט בקלוג, כלומר, הוא לא מוצג בצורה כזו שניתן לראות אותו בחטף, פשוט לעבור לידו ולהביט, זה מעיד על חוסר שקיפות וחוסר שיתוף, זה נכון גם אם הוא מוחבא בתוך איזשהוא כלי תוכנה משוכלל זה או אחר וגם אם הוא לא קיים בכלל.

מסודר מידי – כשעוברים ליד ספרינט בקלוג והוא נראה יותר מידי כמו חלון ראווה של קסטרו עולה החשד שהוא לא משמש כלי עבודה יומיומי עבור הצוות, דבר שמעיד על חוסר שקיפות וירידה באיכות האינפורציה שהצוות מחצין כלפי חוץ. ספרינט בקלוג אמור להיות יצור חי מלא תוכן שמתעדכן לפחות פעם ביום, ולכן כנראה לא מסודר לגמרי. כמובן שיש מקרים (נדירים) שבהם הצוות הוא צוות של מפתחים “סופר מסודרים” אבל אני עוד לא נתקלתי בצוות שלם של מפתחי תוכנה כאלה. :)

לא מתעדכן – אם מסתכלים על הספרינט בקלוג מספר ימים ברצף והוא נראה אותו דבר, זה מריח לא טוב, או שהצוות לא מתקדם, או שהצוות לא מעדכן אותו, בכל מקרה יש פה משהו שדורש התייחסות.

לא משתנה – כשספרינט בקלוג מיוצר לראשונה ע”י צוות שמורכב מבני אדם, ישנה הסתברות לא קטנה שישנם אי דיוקים וטעויות בתכנון הראשוני, מכיוון שאנחנו רוצים שהספרינט בקלוג ישקף בכל רגע נתון את תכולת העבודה של הצוות לספרינט הנכחי, יש לצפות שהטעויות הללו יתגלו במהלך הספרינט ובהתאם ישונה הספרינט בקלוג. אם הוא לא משתנה זה עלול להעיד על חוסר עדכון, או בעיה בהתמודדות עם שינויים.

חד גוני – בהנחה שהספרינט בקלוג נמצא על הקיר (או על מסך פלזמה גדול), אם כולו מורכב מפתקים בצבע אחד, קשה באמת להבין איך הוא מתקדם, איזה פריטים נמצאים בעבודה ומה ההתקדמות של כל אחת מהמשימות. לספרינט בקלוג חד גוני יכולות להיות שתי סיבות עיקריות:
1. הספרינט מורכב רק ממשימה אחת מתוך בקלוג המוצר (Product backlog).
2. הספרינט מורכב ממספר משימות מתוך בקלוג המוצר (Product backlog) אבל אתם משתמשים באותו סוג של פתק לכל המשימות.
בכל אחד מהמקרים אפשר להריח בעיה: במקרה הראשון ישנה בעיה שהפריטים ב-Product backlog כנראה גדולים מידי, במקרה השני ישנה בעיה לקרוא את הבקלוג מבלי לצלול לפרטים, שאת רוב האנשים לא מעניינים.
יש סייג אחד לסעיף הזה, אם הבקלוג הוא טבלה שמחולקת לשורות שכל שורה מייצגת פריט מתוך ה-Product backlog, אז הוא יכול להיות חד גוני.

צבעוני מידי – בהפוך לקודם גם לא כדאי שהוא יהיה צבעוני מידי, למה אני מתכוון? ראיתי כבר בקלוגים שלכל סוג משימה (בדיקות, תיעוד, קידוד, DB וכדו’) יש צבע פתק מיוחד, זה יכול להצביע על בעיה פוטנציאלית בצורת העבודה של הצוות, ואף עלול להצביע על ריכוזיות בתוך הצוות, כאשר כל חבר צוות “יודע” איזה צבע מעניין אותו.
בנוסף, זה עלול להעיד על Mini-Waterfall בתוך הספרינט.

פתקים “ברוורס” – אם רואים לעיתים קרובות מידי פתקים עושים “פניית פרסה” וחוזרים מעמודת “Done” לעמודת “In work”, זה עלול להעיד אולי על בעיתיות בהשלמת המשימות, ואולי על בעיה בהגדרת המשימות עצמן.

יותר מידי פריטים במקביל – אם רואים שיש יותר מידי פריטים מטופלים במקביל זה בד”כ מעיד על בעיה, זה יכול להיות שמשימות תקועות, יכול להיות שאנשים עובדים על מספר משימות במקביל, וזה יכול להעיד על בעיית ריכוזיות.

יש כמובן עוד הרבה, אבל נראה לי שזה מספיק להיום, בכל זאת, קשה לאף רגיש להתמודד עם כל כך הרבה ריחות.
אתם כמובן מוזמנים להוסיף דברים משלכם.

חבל על הזמן…

הסיפור שלפניכם מבוסס על עובדות אמיתיות, אך אינו מייצג אף לקוח שלי, זה אוסף של אירועים מלקוחות שלי, ומאנשים שפגשתי שחיברתי לסיפור אחד.
השמות שונו מטעמי פרטיות.

יום שני 11:00 – ישיבת הנהלה הכירה:
המנכ”ל גדי מברך את כולם ביום טוב וסוקר את הפעילויות הצפויות לחברה בעתיד הקרוב, לקוחות פוטנציאלים ועוד מספר עניינים אדמיניסטרטיביים, גדי מזכיר לכולם שהחברה החליטה לעבור לגישות אג’יליות ורזות יותר, “השינויים שאנחנו עושים הם חשובים, הם נוגעים לחלקכם, ויש להקדיש זמן ליועץ שהבאנו ולהתייחס בכובד ראש לדברים” הוא אומר, “מסכנים הפיתוח“ אומרת דליה סמנכלית השיווק, גדי מחייך.
אחד כך עובר גדי לסבב הרגיל של דיווחי סטטוס:
image– שירה, סמנכ”לית פיתוח, מסתכלת על גדי ומספרת על מצב הפרויקטים, הבעיות, ואף מציינת שכבר שני צוותים עברו לפיתוח “בשיטת סקראם” שזה הטרנד החם כרגע בעולם תהליכי פיתוח התוכנה האג’ילים, “יופי, איך הולך?” שאל גדי, “אנחנו מנסים את זה, גם דיברנו עם היועץ שיעזור לנו, אני מאמינה שזה יכול לקצר משמעותית זמני פיתוח ולהגביר את האיכות”, מעולה! אומר גדי תעדכני אותי כשיהיו מסקנות.
– אחרי שירה דיבר יניב, סמנכ”ל HR, הוא סיפר לכולם שעקב חוסר תקציב אין יום כיף השנה, וגם כנראה לא יהיו בונוסים. בנוסף הוא הזכיר שיש למלא את הערכות העובדים עד סוף השבוע ולקבוע יעדים אישיים חדשים לשנה הבאה, “ולא לשכוח לנרמל את התוצאות ברמת הצוות, והמחלקה”, כולם מהנהנים.
– לבסוף מדבר אורן, סמנכ”ל תפעול, הוא טוען שהוא גילה לאחרונה שלקוחות יוצרים קשר עם אנשי פיתוח ולהיפך “זו תופעה חמורה ואנחנו חייבים לנתק את הקשר הזה”, כולם מהנהנים בהסכמה.
– דליה סמנכ”לית שיווק, מעלה בתורה את הבעיה שאנו לא עומדים בזמנים שהבטחנו ללקוח, ומעבר לכך יש לנו בעיה קשה עם לקוח X, יש כרגע מספר בעיות קריטיות וחייבים לפתור לו את הבעיות, ומהר. גדי (המנכ”ל) מסתכל על שירה, שירה אומרת שהם עושים את המקסימום והמפתחים כבר באו 3 סופי שבוע אחרונים בכדי לנסות להדביק את הפער, “והשבוע עוד מפתח עוזב, באמת שאנחנו עושים את המקסימום.”, “את צריכה לשמור על האנשי שלך יותר טוב” אומר גדי בחצי חיוך חצי רצינות. “אני מאמינה שעד סוף הגירסה נצליח להשלים את הפער” אומרת שירה. השיחה ממשיכה עוד קצת ואז תם הזמן לישיבה.
– “טוב, שבוע טוב לכולם” אומר גדי. שבוע טוב, הם עונים לו.

בואו ננתח קצת את הסיפור:
כרגע (וזה עלול להשתנות) אני לא רואה סיכוי רב לחברה הזאת להצליח לאמץ באמת תפיסה אג’ילית ורזה יותר, ניתן “להריח” יותר מידי דברים שמונעים מהם להצליח.
המנכ”ל:
גדי לא ממש מעורב, או לא מבין את המשמעות.
הוא מדבר על החשיבות אבל לא מדבר על מעשים. הייתי ממליץ למנכ”ל שלפחות ילמד לזהות בעיות ברמת הארגון (נתייחס בהמשך) וימנע מהם לקרות או יפעל לשינוי.
עצם חוסר ההתערבות מעביר תחושה לאנשים שהוא רק מפקח ומצפה לתוצאות.
לאורך כל הישיבה המנכ”ל מגלה חוסר הבנה בסיסי בנוגע למשמעויות, הוא אפילו לא יודע מה זה סקראם! (Scrum).אני לא טוען שעל המנכ”ל להכיר כל פרט ופרט, אבל כן להכיר את העקרונות והרעיונות העיקריים.

הפיתוח:
שירה מספרת ששני צוותים כבר עברו לסקראם, “הם מנסים את זה”,שירה מאמינה שמעבר לסקראם יקצר לוחות זמנים וישפר את האיכות, אולי זה נכון אבל זה ייקח זמן, וזה בטח לא יקרה אם ימשיכו לעבוד בסופי שבוע…
במקום להציע אלטרנטיבות, במקום לדון מחדש בתכולה או למצוא פתרונות, שירה מאמינה שאפשר “לסגור את הפער”, זו חשיבה לא ריאלית, ומראה שאין לשירה הבנה טובה על עולם פיתוח התוכנה וניהול פרוייקטים של תוכנה, ובטח שלא הבנה על אג’יל וסקראם – Scrum.

HR:
בואו נניח רגע בצד לעובדה שיעדים אישיים פוגעים בעבודת צוות ובשיתוף פעולה, הרי שאם לא מספיק שאין בונוסים, גם ביטלו את יום הכיף, (אחרי זה מתפלאים שעובדים עוזבים – למרות שזה שולי), והדובדבן שבקצפת הוא הנירמול של ההערכות.
לי לפחות ברור שגם ככה מאוד קשה להעריך באופן צודק ונכון את העובדים, אז עוד לנרמל את התוצאות?? לא יכולים להיות שלושה מצויינים באותו צוות??! אוף זה מרגיז אותי!

שיווק (או הצד העסקי):
לפי איך שהדברים שנאמרו, עושה רושם שאין יחסים טובים בין השיווק לפיתוח, דליה אפילו לא פונה אל שירה, היא מדברת אליה דרך המנכ”ל (והוא – משתף פעולה!)
גם היא כמו שירה, לא מחפשת פתרונות אחרים או מציעה עזרה לפתרון הבעיה אלא משליכה אותה על ה-R&D (מי אמר “לשבור את הקיר”)
כמו כן דליה לא רואה עצמה כחלק מהשינוי בכלל, לדעתה הוא לא נוגע לה.

סיכום:
עד שלא יפתרו לפחות חלק מהבעיות הללו, לדעתי: “חבל על הזמן…” אל תנסו אפילו לאמץ תפיסה אג’ילית יותר, היא תעלה לכם זמן וכסף, ובתמורה היא בעיקר תפריע לכם ולא תוסיף ערך רב.

חשוב להדגיש (משפט על השכל הישר), אני לא חושב שכדאי, צריך או אפילו אפשר לפתור את הכל, אבל לפחות חלק מהבעיות כאן נתנות לפתרון מהיר וקל יחסית, ואז נאזין שוב לישיבה ונחליט אם כדאי לנסות או לא :)

נ.ב.
אחרי שקראתי את הפוסט הבנתי שעקב ריבוי הדמויות והמידע (יחסית לרמת הפירוט) אפשר לפרש את הישיבה בכל מיני צורות וצבעים, כוונתי היתה הפשט, בבקשה אל תניחו הנחות אלא התבססו על העובדות.
ואולי אכתוב עוד אחד כזה על ישיבת R&D…. אולי.

איך שואלים “למה”?

אחד מהדברים שאני מנסה לעזור לפתח במסגרת העבודה שלי כיועץמאמן הוא עבודת צוות.

why בבסיס של עבודת צוות אמיתית חייב להיות אמון בין חברי הצוות, המשמעות של אמון היא שחברי הצוות יודעים שכל מה שחברי הצוות האחרים עושים, בא לשרת את האינטרס של הצוות, שאין אג’נדות חבויות.

אחת הסיבות שאמון הוא כל כך חשוב היא שבשביל להשתפר (Inspect & adapt לא?) חייבת להיות תרבות של פידבק וביקורת בונה, ותרבות כזאת לא יכולה להתקיים באמת אם אין אמון, כשאין אמון אז כל ביקורת נשמעת כהאשמה, וברור שיש פה סוג של ביצה ותרנגולת.

אחד הדברים שמזיקים מאוד לאמון היא תרבות של האשמות, אם נשנה את התרבות לתרבות של ביקורת בונה וחיובית נעזור מאוד לבניית אמון בין חברי הצוות ובכלל.

אז אחד הדברים שניתן לעשות בשלבים הראשונים (וכמובן להמשיך איתם) בשביל להגביר את האמון, זה לשנות את הניסוח של הדברים כדי שיהיה ברור שאין בדברים הנאמרים האשמה, אלא ביקורת בונה.

אבל איך משנים את הניסוח של הדברים ? האלמנט הפשוט ביותר ליישום לדעתי הוא החלפה של קביעות בשאלות, כלומר:
במקום להגיד: “הרעיון הזה הוא לא טוב כי הוא מייצר בעיית ביצועים”
אפשר להגיד: “איך אפשר לשפר את הרעיון כך שלא תהיה פגיעה בביצועים ?”

במקום להגיד: “אף אחד לא ירוויח מהרעיון הזה”
אפשר להגיד: “מי לדעתך ירוויח מהרעיון הזה?”

ואולי החלק הכי מענייין זה שאלות “למה”.
שאלות למה הן בעייתיות כי יש להן נטיה להשמע מאשימות, תקראו בקול רם רגע “למה עשית את זה ככה ?”. המילה למה (ללא כל כוונה פלילית) יכולה להישמע מאשימה ולשים את האדם שאליו מכוונת השאלה במצב הגנתי, ולכן אני ממליץ במסגרת שינוי הניסוח לנסות להמנע משאלות למה, או למעשה לשאול למה בלי להשתמש במילה למה.
איך עושים את זה ? מחליפים את המילה למה במילות שאלה אחרות:

במקום לשאול: “למה בחרת בדיזיין הזה?”
אפשר לשאול: “מה היו השיקולים לבחור דוקא בדיזיין הזה”
אפשר לשאול: “מה היתרונות של אלטרטיבה א’ מול אלטרנטיבה ב’?”

במקום לשאול: “למה לא הספקת לסיים את המשימה?”
אפשר לשאול: “אילו דברים הפריעו לך לסיים את המשימה?”
וכדומה…

אז הנה לכם כלי פשוט וקל שיכול לעשות שינוי משמעותי.

עוד סרטון מבית היוצר של דן פינק… גדול

מוכנים להשתתף בניסוי ?

מכרי בס וודה (Bas Vodde) פנה אליי בבקשת עזרה
הוא עורך מחקר קטן שקשור לתרבות לאומית ואג’יל וביקש אם אוכל להפיץ את השאלון הבא עבורו.
השאלון מיועד לאנשים שממש עובדים בסקראם ולא על בסיס דעה או מחשבות אז אנא נסו לכבד בקשה זו.

אם תוכלו אנא ענו על השאלות ושלחו אותו אליי או אפילו בתגובות.
אני ארכז את התשובות ואעביר אותן לבס, וכמובן שאעדכן אתכם בתוצאות המחקר לכשיהיו.

1. לדעתך, מהם המאפיינים הטיפוסיים לתרבות הלאומית שלך ? (במילים אחרות: בהשוואה לאחרים התרבות שלי היא…..)

2. איזה הנחות או סטראוטיפים יש על התרבות שלך שהם אינם נכונות או אינן הוגנות ? (במילים אחרות: אנשים אומרים ש… על התרבות שלי אבל אני לא חושב שזה נכוןהוגן)

3. איזה יתרונות יש לתרבות שלך בהקשר לאג’ילסקראם ובמיוחד לצוותים מנוהלים עצמאית. (במילים אחרות: בתרבות שלי אנחנו…. וזה מהווה יתרון לעבודה מוצלחת בסקראם)

4. איזה חסרונות יש לתרבות שלך בהקשר לאג’ילסקראם ובמיוחד לצוותים מנוהלים עצמאית. (במילים אחרות: בתרבות שלי אנחנו…. וזה מהווה קושי לעבודה מוצלחת בסקראם)

החסרונות של סקראם ע”פ Uncle Bob

לא פעם ולא פעמיים אני נתקל באנשים ששואלים אותי: “מהם החסרונות של סקראם?”
שאלה קשה. בעיקר למישהו שמאמין שסקראם היא דרך טובה מאוד לפיתוח תוכנה.

ולאחרונה, בקבוצת הדיון של סקראם ביאהו (Scrum development) נסוב דיון בשאלה הנ”ל, בדיון הזה הציג מישהו את השאלה הזאת ולא למרבה הפלא, ענה לו לא אחר מאשר Robert.C.Martin הידוע גם בכינויו Uncle Bob. אני רוצה בפוסט זה ובתרגום חופשי, לתאר לכם את תשובתו של “הדוד בוב”:

אם חושבים על סקראם כמו שהוא מוגדר בספרים, הניסיון שצברנו במשך העשור האחרון מקל עלינו להצביע על מספר כשלים בשיטה:

1. חוסר בטכניקות טכניות. סקראם מצויין במתן הכוונה בכל הנוגע לניהול הפרויקט אבל אינו מסייע לתהליך הפיתוח עצמו, בכל הטמעה מוצלחת של סקראם ישנה השאלה של טכניקות משיטות אחרות כגון XP, השיטות שיש לצרף לשיטה הן כנראה: TDD, CI, Pair programming, Acceptance testing ו- Refactoring

2. 30 יום זה יותר מידי לספרינט אחד. רוב צוותי הסקראם בוחרים לקצר את אורך האיטרציה לשבועיים או לבצע איזה שהיא בדיקה במחצית הדרך, אני מכיר צוותים שעשו 2 איטרציות של שבועיים בתוך ספרינט של חודש, ההבדל הוא שבעוד הם מדווחים כלפי חוץ פעם בחודש, הם משתמשים באיטרציה הפנימית להתאמות ופידבק פנימי.

3. הנטיה של הסקראם מסטר לקחת על עצמו תפקידים של מנהל פרוייקט. זו לא בעיה של סקראם עצמו, אלא בעיה שקורת לפעמים כשהסקראם מתפתח, אולי זה קשור לשימוש במילה “מסטר”, אולי המונח מאמן – Coach, מתאים יותר. הטמעות טובות של סקראם לוא דוקא מייצרות חפיפה בין תפקיד הסקראם מסטר למנהל הפרוייקט.

4. ה-C ב-CSM הוא מיותר. שוב, זה לא ממש קשור לסקראם אלא לקהילת הסקראם. אין ספק שיש צורך שאנשים בצוותי סקראם צריכים הדרכה, אחד הדברים שעליהם יש להדריך הוא תפקיד הסקראם מסטר, אבל הבעיתיות בהסמכה היא שהיא מסיטה את הדגש מהתפקיד לאדם, באופן אידיאלי התפקיד יזוז ברוטציה בין חברי הצוות, לפעמים התפקיד אכן דבק באדם אחד או שניים, אבל הרעיון מעולם לא היה לדרג אדם זה או אחר ובטח לא לחרוט את האות C על החזה של אף אחד.

5. סקראם לא מספק מספיק הכוונה לגבי מבנה ה-Backlog. למדנו במשך השנים שהבקלוג הוא רשימה היררכית של דרישות המורכב מ-Epics, themes, stories, גם למדנו דרכים טובות להעריך אותם באופן סטטיסטי, למדנו גם איך לשבור אותם.

6. לסקראם יש זרם תת קרקעי שנושא את המסר “אנטי-הנהלה”, מסר זה הוא אנטי פרודוקטיבי. סקראם נוטה להדגיש את התפקיד של הצוות כמנוהל עצמאית, מובל עצמאית ומאורגן עצמאית, אך יש גבול לכמה צוות יכול להיות X”-עצמאית”. צוותים צריכים להיות מנוהלים ע”י מישהו שאחראי לפן העסקי. סקראם לא מתאר את זה בשיווי משקל הנכון.

7. בדיקות אוטומטיות – יש שיחשבו שזוהי חזרה על סעיף מספר אחד אבל אני חושב ששווה לציין זאת כנקודה בזכות עצמה כי היא כו חיונית ובסיסית. סקראם לא מדבר על כך ולמרות זאת זהו בסיס לכל הטמעה אג’ילית. צוותים אג’ילים עובדים במחזורים קצרים, זה יכול לעבוד רק כשיש פידבק מהיר, הדרך הטובה ביותר באמת לדעת כמה הצוות הספיק (Done) היא באמצעות מערכת אוטומטית.

8. צוותים מרובים. סקראם אומר מעט מאוד בנושא התיאום בין צוותים. זוהי לא מגרעה ייחודית של סקראם. אג’יל בעצמו הוא שקט בנושא. סקראם מדבר על הרעיון המעורפל של “סקראם של סקראמים” – Scrum of Scrums, אבל הרעיון כמו שהוא איננו מספיק ולא הוטמע כמו שהוא כמעט בכלל. “סקראם בגדול” נשאר תחום של יועצים מסויימים שטוענים שיש להם תשובות, ואין קונצנזוס בנושא כלל.

בפוסט הבא תובא ממש כאן, תגובתי לדוד בוב.